ר"ש משאנץ על משנה אהלות י׳:א׳

1 ארובה שהיא בתוך הבית. כשרואה את האויר איירי. דליכא אהל כנגדה מלמעלה:

2 כנגד ארובה טהור. כלים המונחים למטה בארץ כנגד הארובה ורואין פני הרקיע ובפ"ק דסוכה דף יח. בעי למידק מהכא דאין לבוד באמצע ודחי שאני טומאה דהילכתא גמירי לה:

3 נתן את רגלו מלמעלן. על פי ארובה:

4 עירב את הטומאה. הכל טמא הבית טמא וגם אותו שנתן רגלו:

5 מקצת טומאה. שאנו מושכים כל טומאה לבית לחומרא:

6 וכנגד הטומאה טמא. שהזית נמשך לכאן ולכאן: