בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

ר"ש משאנץ על משנה נגעים ח׳:י׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

« ר"ש משאנץ על משנה נגעים ח׳:ט׳ ר"ש משאנץ על משנה נגעים ט׳:א׳ »
מקור משנה נגעים ח׳:י׳
10 יֵשׁ מַרְאֶה נִגְעוֹ לַכֹּהֵן וְנִשְׂכָּר, וְיֵשׁ מַרְאֶה וּמַפְסִיד. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָיָה מֻחְלָט, וְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה, לֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתָהּ לַכֹּהֵן עַד שֶׁפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. שֶׁאִלּוּ הֶרְאָה לַכֹּהֵן, הָיָה טָמֵא. בַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, לֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתָהּ לַכֹּהֵן עַד שֶׁפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָמֵא. שֶׁאִלּוּ הֶרְאָה לַכֹּהֵן, הָיָה טָהוֹר:
פירוש ר"ש משאנץ על משנה נגעים ח׳:י׳
10 מי שהיה מוחלט. בשער לבן או במחיה או בפסיון:
11 שאילו הראה לכהן. כשהלכו סימני טומאה היה מטהרו ואם אחרי כי היה פורח היה טמא דהוה ליה פורח מן הטהור אבל השתא הוה ליה פורח מן הטמא וטהור:
12 עד שפרחה בכולו טמא. כלומר טעון הסגר כבא כולו לבן בתחלה ואם מתחלה קודם שפרחה הראה לכהן היה מסגיר ובסוף שבוע כשפרחה הוה ליה פורח מתוך הסגר דטהור:
« ר"ש משאנץ על משנה נגעים ח׳:ט׳ ר"ש משאנץ על משנה נגעים ט׳:א׳ »