ר"ש משאנץ על משנה נגעים ד׳:א׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

« ר"ש משאנץ על משנה נגעים ג׳:ח׳ ר"ש משאנץ על משנה נגעים ד׳:ב׳ »

1 יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בְּפִשְׂיוֹן, וְיֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן. שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַתְּחִלָּה, וּמְטַמֵּא בְכָל מַרְאֵה לֹבֶן, וְאֵין בּוֹ סִימַן טָהֳרָה. יֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן, שֶׁהַפִּשְׂיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ לַנֶּגַע, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן:

פירוש ר"ש משאנץ על משנה נגעים ד׳:א׳

1 בכל מראה לובן. אפי' למטה מארבע מראות כדתניא בתורת כהנים ומראה הנגע עמוק ויקרא י ולא מראה שער לבן עמוק:

2 מה שאין כן בפסיון. כדדרשינן בת"כ והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת היא שם הרי זה בא ללמד על הפסיון שלא יטמא אלא בד' מראות ובאותם מראות שהאום מטמא לה הפסיון מטמא:

3 ואין בו סימן טהרה. מה שאין כן בפסיון דיש בו סימן טהרה דאם פרחה בכולו טהור:

4 מטמא בכל שהוא. אבל שער לבן בעי שני שערות:

5 חוץ מן הנגע. אם פשה חוץ לנגע טמא אבל שער לבן בעי שיהיה בנגע ולא חוץ לנגע כדדרשינן בת"כ ושער מיעוט שער שני שערות בנגע להביא את מה שבתוכו ושוכב חוצה לו פרט לשחוצה לו ושוכב בתוכו:

« ר"ש משאנץ על משנה נגעים ג׳:ח׳ ר"ש משאנץ על משנה נגעים ד׳:ב׳ »