ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ו:ט׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

« ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ו:ח׳ ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ז:א׳ »

9 עוֹר שֶׁהוּא טָמֵא מִדְרָס, וְחִשַּׁב עָלָיו לִרְצוּעוֹת וּלְסַנְדָּלִין, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן בּוֹ אֶת הָאִזְמֵל, טָהוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּמַעֲטֶנּוּ פָחוֹת מֵחֲמִשָּׁה טְפָחִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, אַף הָעוֹשֶׂה מִטְפַּחַת מִן הָעוֹר, טְמֵאָה. וּמִן הַכֶּסֶת, טְהוֹרָה:

פירוש ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ו:ט׳

9 עור שהוא טמא מדרס. כגון שטיח וכיוצא בו:

10 העושה מטפחת מן העור. שהוא טמא המטפחת טמאה שהמטפחת דומה לשטיח שפעמים שוכב עליה אבל אם קיצץ הכסתות של עור הטמאות מדרס ועשה מהן מטפחות טהורה מידי דהוה אכלים שנקרעו או נשברו ומיהו אם מקבלת טומאה מכאן ולהבא כדתנן לעיל פרק כ"ד משנה י"ד של ידים טמאה מדרס דלא מסתבר לאוקומיה מתני' במטפחת של ספרים או של תכריך נבלי בני לוי דאם כן אפילו השאר דשאר עור נמי טהורה:

« ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ו:ח׳ ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ז:א׳ »