ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ו:ה׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

« ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ו:ד׳ ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ו:ו׳ »

5 אֵלּוּ עוֹרוֹת טְמֵאִין מִדְרָס, עוֹר שֶׁחִשַּׁב עָלָיו לְשָׁטִיחַ, עוֹר סְקֹרְטְיָא, עוֹר קָטָבֹלְיָא, עוֹר הַחַמָּר, עוֹר הַכַּתָּן, עוֹר הַכַּתָּף, עוֹר הָרוֹפֵא, עוֹר הָעֲרִיסָה, עוֹר הַלֵּב שֶׁל קָטָן, עוֹר הַכַּר, עוֹר הַכֶּסֶת, מִדְרָס. עוֹר הַסָּרוֹק, עוֹר הַסּוֹרֵק, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִדְרָס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, טְמֵא מֵת:

פירוש ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ו:ה׳

5 לשטיח כדתנן לעיל פכ"ד מי"ב שלש עורות הן:

6 סקורטיא. בפרק הנודר מן הירק נדרים דף נה: אמרינן מאי סקורטיא אמר רבה בר בר חנה כיתונא דצלא עור שלובשין העבדנין בשעת מלאכתן:

7 קטבוליא. עור שמציעין ע"ג המטה ושוכבין עליו:

8 עור החמור. עור החמר בערוך משמע דל"ג אלא עור צ"ל החמר ועיין תוי"ט החמור דפי' עור צ"ל החמר ועיין תוי"ט החמור שמשים החמר על בגדיו:

9 עור הכתן. עור שמשימים אומני פשתן בפניהם וקושרין אותו במתניהם שלא יסתבך עליו הניפוץ. והפשתה תרגום וכיתנא:

10 כתף. שמשים הכתף בכתפו תחת משאו שלא יזיקו המשאוי:

11 עור הרופא. רופא החבורות משים על בגדיו מפני הלכלוך:

12 עור העריסה. שמשים על העריסה של קטן:

13 עור הלב. של קטן היה מנהגם לחגור על מתני הקטנים שמא יכהו החתול על לבו וימות:

14 עור הכר ועור כסת. של מטה:

15 עור הסדוק. פליגי בהן ר"א ורבנן בעור הסרוק ועור הסורק:

16 מדרס. לאו לאפוקי טומאת מת דהא תנן פרק בא סימן נדה דף מט. כל המיטמא מדרס מיטמא טמא מת:

« ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ו:ד׳ ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ו:ו׳ »