ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ב:ז׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

מקור משנה כלים כ״ב:ז׳
7 כִּסֵּא שֶׁנִּטְּלוּ שְׁנַיִם מֵחִפּוּיָו זֶה בְצַד זֶה, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַף כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָו וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ בֵית קַבָּלָה, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁבָּטַל הָעִקָּר וּבָטְלָה הַטְּפֵלָה:
פירוש ר"ש משאנץ על משנה כלים כ״ב:ז׳
7 שנים מחפויו. מקרשין של מושב:
8 בית קיבול. בכסא של כלה רגילים לעשות בו בית קיבול להניח בו חפצים:
9 העיקר. תשמיש הישיבה אי נמי מקום הישיבה חזי לקבל רימונים אע"פ שנטלו חפויו דכיון דלא חזי לישיבה לא מיטמא מטעם קיבול דבטל גם הטפילה כדאמרינן לעיל גבי משפלת פרק תשעה עשר וכדפרישית גבי חמת: