ר"ש משאנץ על משנה כלים י״א:ט׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

מקור משנה כלים י״א:ט׳
9 נֶזֶם שֶׁהוּא עָשׂוּי כִּקְדֵרָה מִלְּמַטָּן וְכָעֲדָשָׁה מִלְמַעְלָן, וְנִפְרַק, כִּקְדֵרָה טָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי בֵית קִבּוּל, וְכָעֲדָשָׁה טָמֵא בִפְנֵי עַצְמוֹ. צִנּוֹרָא, טְהוֹרָה. הֶעָשׂוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, וְנִפְרַק, טָהוֹר:
פירוש ר"ש משאנץ על משנה כלים י״א:ט׳
9 כקדרה. רחב מלמטה וצר מלמעלה:
10 ונפרק. נחלק לשנים טמא משום כלי בית קיבול ולא משום תכשיט:
11 טמא בפני עצמו. משום תכשיט:
12 כמין אשכול. פי' בערוך מנהג בא"י לעשות נזמי זהב באזניהם ועשוים ארבע או חמשה חתיכות כדי שיהיו כמין אשכול נזם כמו זה מקבל טומאה אבל נפל לארץ ונפרק טהור. תניא בתוספתא ב"מ פ"א קטלא שחוליות שלה של אלמוג ומאוחזות באונקליות של מתכת הרי אלו טהורות שאינן עשויות אלא לחיזוק נתפרקה כל אחת ואחת טהורה בפני עצמה. רבי אליעזר אומר צינורא של נזם טמאה בפני עצמה. פי' אמתני' פליג דקתני צינורא טהורה: