ר"ש משאנץ על משנה דמאי ו׳:ב׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

« ר"ש משאנץ על משנה דמאי ו׳:א׳ ר"ש משאנץ על משנה דמאי ו׳:ג׳ »

2 הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַנָּכְרִי, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמְקַבֵּל שְׂדֵה אֲבוֹתָיו מִן הַנָּכְרִי, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ:

פירוש ר"ש משאנץ על משנה דמאי ו׳:ב׳

2 מעשר ונותן לו. היינו דלא כרבנן ודלא כרשב"ג דירושלמי שם:

3 שדה אבותיו. בשלהי השואל דף קא. בעי למימר דארץ ישראל קרי ליה שדה אבותיו וקסבר אין קנין ומקבל כחוכר דמי וחייב לעשר דפורע חובו ממעשר דמי ומתניתין דלעיל דאמר רבי יהודה אימתי בזמן שנתן לו מאותה שדה דמשמע דמודה במקבל לתנא קמא בחוצה לארץ איירי אבל לסוף מסיק דשדה אבותיו שגזלה הנכרי מאבותיו ולדידיה קנסו דמתוך כך ידחוק עצמו לקנותה לפי שלא יוכל לקבל מן הנכרי אלא אם כן יעשר ויכבד עליו המעשר ואיידי דחביבא ליה יקנה אותה אבל אחר לא קנסוהו:

« ר"ש משאנץ על משנה דמאי ו׳:א׳ ר"ש משאנץ על משנה דמאי ו׳:ג׳ »