ר"ש משאנץ על משנה דמאי ד׳:ז׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

« ר"ש משאנץ על משנה דמאי ד׳:ו׳ ר"ש משאנץ על משנה דמאי ה׳:א׳ »

7 הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְעִיר, אָמַר אֶחָד, שֶׁלִּי חָדָשׁ וְשֶׁל חֲבֵרִי יָשָׁן, שֶׁלִּי אֵינוֹ מְתֻקָּן וְשֶׁל חֲבֵרִי מְתֻקָּן, אֵינָן נֶאֱמָנִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נֶאֱמָנִין:

פירוש ר"ש משאנץ על משנה דמאי ד׳:ז׳

7 החמרים. מביאין תבואה ממקום הזול למקום היוקר:

8 אין נאמנים. דודאי גומלין זה את זה ולמוכרה הביאה כדמוקי לה בפ' האשה שנתארמלה כתובות דף כד: בשכלי אומנותו בידו כגון סאה ותרקב ומחק כדי למחוק ומשביח של חברו בעיר זו כדי שישביח חברו את שלו בעיר אחרת ור' יהודה לא חייש לגומלין דבדמאי הקלו משום דרוב עמי הארץ מעשרין הן ובירושלמי שם אמרי' מ"ט דר' יהודה מפני חייהם של בני העיר ומאי טעמא דרבנן מצויין הן להתפרנס מעיר אחרת:

« ר"ש משאנץ על משנה דמאי ד׳:ו׳ ר"ש משאנץ על משנה דמאי ה׳:א׳ »