ר"ש משאנץ על משנה חלה א׳:ב׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

« ר"ש משאנץ על משנה חלה א׳:א׳ ר"ש משאנץ על משנה חלה א׳:ג׳ »

2 הָאוֹכֵל מֵהֶם כַּזַּיִת מַצָּה בְּפֶסַח, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. כַּזַּיִת חָמֵץ, חַיָּב בְּהִכָּרֵת. נִתְעָרֵב אֶחָד מֵהֶם בְּכָל הַמִּינִים, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּפֶסַח. הַנּוֹדֵר מִן הַפַּת וּמִן הַתְּבוּאָה, אָסוּר בָּהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵהֶן. וְחַיָּבִין בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת:

פירוש ר"ש משאנץ על משנה חלה א׳:ב׳

2 יצא ידי חובתו. בפ' כל שעה פסחים דף לה. דריש ליה מדכתיב דברים ט״ז:ג׳ לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא ידי חובתו בפסח:

3 נתערב אחד מהן בכל המינים. כגון חמץ בכותח וכל הנהו דתנן בפ' אלו עוברין פסחים דף מג. דמרבינן חמץ ע"י תערובת:

4 הנודר מן הדגן. בפ' הנודר מן הירק נדרים דף נה. אמרי' דכל דמידגן משמע:

5 וחייבים בחלה ובמעשר. משום דבעי למיתני אלו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות ואלו חייבין במעשרות ופטורין מן החלה תנא הכא וחייבין בחלה ובמעשר הכא הן שוין ולא בשאר דוכתי:

« ר"ש משאנץ על משנה חלה א׳:א׳ ר"ש משאנץ על משנה חלה א׳:ג׳ »