1מאנה לנגוע נפשי, פירשו בו ולמה אתנחם כי הדברים אשר מאנה נפשי לנגוע בהם באצבע עתה הם מפות לתת בהם לחמי:2כדוי, לשון ויכרת את מדויהם. והנכון בעיני כי הוא קשור, יאמר כי נפשו תמאן לנגוע בדבר התפל ובריר החלמות אשר אין בהם טעם והמה לו ללחם ומאכל של מדוה, כי חביריו יאכלוהו אותם על כרחם לצערו:3כדוי, משפטו מדוי, והוא שם:
