1ותהי עוד נחמתי, כמו עוד אושיבך באוהלים, וישבה ירושלים עוד תחתיה, והוא רמז לזמן שיבא. והענין לאמר עם כל הצער הזה אם יבצעני האל תהיה לי עוד נחמה ואתחזק בחליי לסבול אותו משמחתי כי אמות בו:2לא יחמול, עלי מלבצוע אותי:3כי לא כחדתי אמרי קדוש, והיה זה שכרי שיבצעני בעבור כי עבדתי אותו, תמיד תהלתו בפי, כי טוב מותי מחיי. או יקשור עם ותקותי יתן אלוה: ולשון ואסלדה, אין לו דומה במקרא, אבל בלשון חכמים הנכוה ומכויץ עצמו נקרא כן, לובן ביצה סולד מן האור, מפני שהם סולדין לאחוריהם, חוטמו סולד, וכן יד סולדת בו, נכוצת:
