1כי אדם לעמל יולד וגו', אולם אני אדרוש אל אל, אלה הפסוקים קשורים, יגיד כי האדם יולד להיות לו עמל וכעס בחייו ולא יוכל להנצל ממנו, כי הוא בעצמו ית' הביאו עליו כאשר בני רשף הושם בתולדותם להתעופף, אך איננו מיחס זה רק לאל:2ואל אלהים אשים, ההנהגה הזאת, לא אל כוכב ומזל בלתי לה' לבדו, כי במשפט יעשנה על פשעיהם, כי הוא3עושה גדולות ונוראות, משפיל ומרומם ומיפר מחשבות ערומים, הם המתחכמים בענינם לעשות מעשיהם בעצה וחכמה כפי דעתם, והוא מבטל עצתם, כי הוא היודע כי הצרות הבאות עליהם וביטול העצה שלהם לטובתם, והם אינם מבינים הטובה היא אם רעה, והוא לוכד גם החכמים בעלי הכוכבים והמזלות באותה ערמה אשר חשבו, כי לו לבדו היכולת לא למזלות, והוא תקוה לדלים ולאביונים המצפים אליו, ואם כן אשרי אנוש יוכיחנו אלוה ולא ימאס מוסרו:4דברתי, הנהגתי, כמו דוברות בים, בתוך הדברו:
