מקור איוב ד׳:י״ט
1 אַ֤ף שֹׁכְנֵ֬י בָֽתֵּי־חֹ֗מֶר אֲשֶׁר־בֶּעָפָ֥ר יְסוֹדָ֑ם יְ֝דַכְּא֗וּם לִפְנֵי־עָֽשׁ׃
פירוש רמב"ן על איוב ד׳:י״ט
1 אף, כי בני אדם ידעו דרכיו והם בעפר יסודם, כי הגוף מוסדות עפר, והם קצרי ימים:
2 ידכאום, המדכאים אותם ויתנום לפני עש להיותם מאכל לרימה. או ידכאום שב אל מלאכי מות ידכאום האנשים ויתנום לרימה: