1 מִ֤י זֶ֨ה מַעְלִ֥ים עֵצָ֗ה בְּֽלִ֫י־דָ֥עַת לָכֵ֣ן הִ֭גַּדְתִּי וְלֹ֣א אָבִ֑ין נִפְלָא֥וֹת מִ֝מֶּ֗נִּי וְלֹ֣א אֵדָֽע׃
3 נפלאות ממני ולא אדע, אותם גם עתה, והנה האלהים קראו מחשיך עצה במלין, התוודה ואמר שאיננה מחשיך אותה, אבל היה מעלים ומסתיר אותה בבלי דעת:
