1כי פחד פחדתי, אמר כי בשלותו לא ראה בטובה בעבור פחדו לתולדות הימים ולא שקט ולא נח והנה בא רוגזו. והענין שלמעלה באומרו שימות ויגוע מבטן, כי חייו כולם לעמל היו ולא אכל בטובה. ואולי זה רמז הבנים שהיה מפחד עליהם אולי חטאו בניו, כי הוא צדיק היה בעיניו ולדעתו לא יבא רעה לצדיק. ונשלם המענה:2ועתה התבונן כי מחשבתו הסרת ההשגחה מן הבורא ית' מפני הרעות ההוות תמיד בעולם, כי אין מדרך מנהיג צדיק לעשות מן האין יש לרע לו, ועדין לא הקשה מצדיק ורע לו או מרשע וטוב לו. והנה תפשו אליפז בהיותו מסיר הממשלה וההשגחה מדעתו מן אדון העושה הכל במשפט וצדק יתברך שמו ושומו הממשלה לכוכבים ולמזלות, זכר נא מי הוא נקי אבד, רצונו לומר אחרי שאין הנקיים אובדים כאשר נראה חורש און שיקצרוהו, הנה זה בא לראיה כי מנשמת אלוה יאבדו האובדים, ולא בכח השעות והכוכבים, ואם נראה במקצת האישים שאין המדה בהם כן כאשר ראיתי אויל משריש, הנה קללתו תבוא עליו פתאום ויאבד. ואולם אדרוש בזה אל אל, ואליו אשים ההנהגה הזאת לא אל כוכב ומזל, רק כי הוא יאבד הרשע המשריש, והצדיק הבא עליו רעה כמוך מוסר אלהים הוא ואל תמאסהו. וענין המוסר לדעתי הוא כמו הנסיון בצדיקים, כמו שכתוב כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מייסרך, וכתוב ויענך וירעיבך וגו' למען נסותך להיטיבך באחריתך. וזאת תשובת אליפז למענה איוב הראשון. ועתה אפרש הפסוקים:
