רמב"ן על איוב ל״ט:כ״ד

1 בְּרַ֣עַשׁ וְ֭רֹגֶז יְגַמֶּא־אָ֑רֶץ וְלֹא־יַ֝אֲמִ֗ין כִּי־ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃

פירוש רמב"ן על איוב ל״ט:כ״ד

1 יגמא ארץ, פירשוהו מן הגמיאיני נא, לשון משל, כי מרוב מרוצתו כאילו ישתה הארץ. ורבי אברהם ז"ל יפסיע, מן מגמת פניהם קדימה:

2 ולא יאמין כי קול שופר, לא יאמין בשופר עד ראותו אותו מרוב שמחת לבו,