מקור איוב ל״ה:י׳
1 וְֽלֹא־אָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱל֣וֹהַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה׃
פירוש רמב"ן על איוב ל״ה:י׳
1 ולא אמר איה אלוה עושי, יאמר כי המשפט יעשה ברשעים מפני צעקת העשוקים ויחמול האל עליהם, וגם מפני שהרשעים לא נהגו בו כבוד ומורא ולא אמר אחד מהם איה האלוה העושה את שנינו, כדרך הלא בבטן עושני עשהו, על כן מלת עושי. או שהוא לשון העושה אותי עשייה, כדרך הוא עשך ויכוננך. והמפרשים יאמרו שהוא לשון כבוד, וכן ישמח ישראל בעשיו:
2 נותן זמירות בלילה, שנתן לפניו בלילה זמירות לשבח ולהודות לו, כענין הללוהו כל כוכבי אור, או כענין כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך וגו'. והענין לאמר כי האל עשה שיתנו זמירות בלילה לפניו, ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה, לא שיעשו הרשעים חמס בלילה, רק שיודו ויאמרו כי האל עשאם ויודע מעשיהם, והוא תקן לילה ויום ורואה כל הנעשה בהם: