1אם לא בכיתי לקשה יום, כאומר יבואו עלי כל אלה אם לא בכיתי לקשה יום:2עגמה נפשי לאביון, שראיתי בהיותי בשלותי, כי הייתי מצפה לטוב בעשותו טובות, והנה רע:3אח הייתי לתנים, לשאת קול כהם לספוד ולקונן:4ורע לבנות יענה, לעשות אבל כמותן, וכן ענין הכתוב בכל מקום, אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה, כי התנים ישאו תמיד קול משומם כקול הנהי, ובנות יענה לא ישאו קולם ולא יצעקו כלל אף כי יכו אותם לא יצוחו, אין בכל העופות כמותם בשתיקה, והוא ענין האבל לשתוק ולדומם, כמו שאמרו ז"ל אגרא דבי טמיא שתיקותא: