מקור איוב ב׳:י׳
10 וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ כְּדַבֵּ֞ר אַחַ֤ת הַנְּבָלוֹת֙ תְּדַבֵּ֔רִי גַּ֣ם אֶת־הַטּ֗וֹב נְקַבֵּל֙ מֵאֵ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶת־הָרָ֖ע לֹ֣א נְקַבֵּ֑ל בְּכׇל־זֹ֛את לֹא־חָטָ֥א אִיּ֖וֹב בִּשְׂפָתָֽיו׃ פ
פירוש רמב"ן על איוב ב׳:י׳
10 גם את הטוב נקבל מאת האלהים, לומר שזה הענין שנכיר את בוראנו בהביאו עלינו טובה ונודה לו, ובהביאו עלינו רעה לא נקבל מאתו אלא נכפור בצדקתו, כי זה יותר רע מן התולים הכל במקרה שלא הכירו בוראם כלל, וזהו מלת גם. לא נקבל, פירושו לא נקבל מאתו הרע רק נאמר שהוא חמס או מקרה:
11 בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו, עד הנה לא חטא איוב בשפתיו, כלומר עד שבאו חביריו ופתח פיהו בתוכחות על עון, רק התרגום אמר לא חב איוב בשפותוהי, ברם ברעיוניה הרהר במילין, וכן דעת רבותינו: