רמב"ן על איוב כ״ו:ד׳

« רמב"ן על איוב כ״ו:ב׳ רמב"ן על איוב כ״ו:ה׳ »

1 אֶת־מִ֭י הִגַּ֣דְתָּ מִלִּ֑ין וְנִשְׁמַת־מִ֝֗י יָצְאָ֥ה מִמֶּֽךָּ׃

פירוש רמב"ן על איוב כ״ו:ד׳

1 את מי הגדת מלין, שלא ידעם, כי הכל יודעים שהאלהים נשגב ונעלה מאין חקר לגדולתו:

2 ונשמת מי יצאה ממך, איזה מבני אדם שנשמתו ורוחו משתוממים על הדבר הזה, השבות להם נשמתם והחייתם בדבריך, כי הודעתם הדרך אשר ילכו בה ויאמינו וישכילו, המשתומם על דבר נהיתה עליו רוחו ונשמתו, כענין ונשמה לא נשארה בי וכאשר יבשרהו אדם בשורה טובה החיית אותו, כענין ותחי רוח יעקב, להחיות רוח שפלים:

« רמב"ן על איוב כ״ו:ב׳ רמב"ן על איוב כ״ו:ה׳ »