1ויען בלדד השוחי ויאמר:2המשל ופחד עמו, כאשר לא מצאו מענה לסתור דבריו, שב בלדד להביא ראיה ממעלת הבורא יתעלה ומפחיתות האדם. אמר כי הכל במשפט וצדק, כי השופט צדיק והנשפט סכל מדעת הסוד, ועל כן ילעג על איוב, כי הוא סבור שהוא מקרה, מפני הטעם הזה בעצמו, כאשר כתבתי לך שלישים:3המשל ופחד עמו, עם האל אשר יזכיר בפסוק הבא אחריו, כי יש ממשל לשפוט אבירי הכח, והכל יש להם לפחוד ממנו:4עושה שלום במרומיו, כי במרום אין דבר רק שלום, וירצה לומר כי התמורות אשר למטה, גורמות רעותיהם והם מדופי המקבלים, כי אין רע יורד מלמעלה:5היש מספר לגדודיו, שהם רבים מאד מאין מספר, ובכולם עושה שלום:6ועל מי, מהם, לא יקום אורהו, כי כולם אין להם אור מעצמם, כי אורם ממנו הוא:7ומה יצדק אנוש עמו, כי הוא באמת צדיק תמים:8וילוד אשה, רשע וחסר, ולא יזכה להיות זך ובר, לא במחשבה ולא במעשה:9הן עד ירח ולא יאהיל, יאמר כי בכל גדודיו עד הירח מביט ולא יאהיל, כי לפעמים יגזור על הירח ולא יהל אורו, וכן אין הכוכבים זכים בעיניו כשירצה, כי יתבטל אורם כאשר לא ירצה שיקום עליהם אורהו:10אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה, לבטלו ולשומו אפס ותהו, אם ישית אליו לבו. ויתכן לפרש הן עד ירח ולא יאהיל, כי הירח וגלגל הכוכבים אעפ"י שיקום עליהם אורו, אינם מאירים וזכים בעיניו לרדת ולהיות משכנו שם, או שיודע סוד מפעלותיו, כי הוא רם ונשא מהם מאד מרום וקדוש ישכון, ואף כי אנוש רמה ותולעה, שיהיה קרוב לו לדעת מעשיו ולהיות נאמן ביתו, כאשר פירשתי בפסוק הן בעבדיו לא יאמין.
