מקור איוב כ״ד:י״ב
1 מֵ֘עִ֤יר מְתִ֨ים יִנְאָ֗קוּ וְנֶֽפֶשׁ־חֲלָלִ֥ים תְּשַׁוֵּ֑עַ וֶ֝אֱל֗וֹהַּ לֹֽא־יָשִׂ֥ים תִּפְלָֽה׃
פירוש רמב"ן על איוב כ״ד:י״ב
1 מעיר מתים ינאקו, מן העיר ינאקו אנשיה נאקות חלל מרוב החמס:
2 ונפש חללים תשוע, כאילו הם חללים. או נפש חללים אשר הרגו בדרך תשוע, הנרצח בחרב, בצאת נפשו, ינאק וישוע:
3 ואלוה לא ישים תפלה, והאלהים לא ישים ברשעים תפלה שיהיו מעשיהם שוא ותפל, רק הם חזקים וקיימים, ועל אשר אני רואה כן, הרך האל לבבי והבהלני. וכן דעת התרגום, אמר: מקרתא בני אינשא נהקין ונפשת קטולין בחרבא תצלי האפשר דלאלהא לא ישוי חובא, פתר אותו בתימה, רק אני קשרתיו בראש הענין, והוא הנכון: