רמב"ן על איוב כ״ב:ב׳

2 הלאל יסכן גבר, האיש הזה גדול החברים בחכמה, כי הכתוב יקדימהו להם, וכן דרך המקרא בכל מקום להקדים הגדול במעלה, ועוד שהגיע למעלת הנבואה בסוף. והנה הוא המאשים את איוב בתחלה, כי נרמז לו מדבריו סברת העדר ההשגחה, והוא המחזיר לו הענין במענה הזה בפירוש. והקרוב אל הדעת, כי איוב לא יאמין בהעדר המשפט בעולם הנשמות, כי אם היה כן היה מבעט יותר, והוא אמר הן יקטלני לו איחל, כאשר פירשתי, ולא תראה ממנו שיבקש אלא מוכיח, ועליו קורא תגר, ולא יתרצה לאמר שישולם שם השכר בעולם הנשמות, כי למה יריע האל לעושי רצונו בזה כלל, ולמה ייטיב למכעיסיו. וראיה עוד לזה שאמר בסוף דבריו כהתם תוכחותיו, ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה, אמר כי האל מבריאת העולם צוה לירוא ממנו ולסור מרע, והיא לאדם כל חכמתו ובינתו, יורה עתה בידיעת הפרט גם בהשגחה גם בגמול, כי לא יהיה לאדם חכמה ובינה ביראת ה' ובסור מרע, אם לא יהיה בהם השגחה, גם גמול או עונש, אבל יהיו מעשיהם תהו והבל. וכל זה יורה כי עיקר תלונתו בעולם הגופות, כי גוף האדם אצלו כגוף הבהמה, נולד בממשלת הכוכבים והמזלות וימשלו בו המקרים, רק הנפש מן האלהים אשר נתנה. והנה אליפז יחדש במענה הזה עתה לאמר לו כי אין החפץ לאל שיעשה האדם הטוב והישר בעיני אלהים ואדם ולסור מרע, רק בעבור טובת הנבראים, וזאת לו לראיה, כי האל חפץ להצדיק בריותיו ויחמול על מעשה ידיו, והוא מצוה ומשגיח עליהם, ואם כן רעת איוב באה אליו על כל פנים, או יהיה על פעולות רעות מאוד שיעשה, כאשר יפרש לו, או על מחשבת כפירה שהיתה בו. ולא רצה עתה בנסיון ובמוסר, אשר ראה תחלה להרחיק איוב הדעת ההיא, ואמר בסוף שיהיה מה שיהיה אם ישוב בו איוב, ישוב האל להטיב אחריתו מראשיתו. וזה ענין המענה כאשר יבואו הפסוקים:

3 הלאל יסכן גבר, האם לאל יוכל להועיל בכל אשר יאמר או יעשה, כי יועיל על דבריך אדם משכיל לחלוק עליהם לטובת הבורא יתברך. ירצה לומר כי אחרי שאין האדם יכול לעשות לאל תועלת, אף כי מגרעת בחכמתו או בשכלו, הם לא יחלוקו על דברי איוב להועיל לאל או להחניף לו, רק יעשו כן ברצותם באמת:

4 יסכן, מענין תועלת, כמו וכל דרכי הסכנת, וכן הוכח בדבר לא יסכן, כאשר יכפול, ומילים לא יועיל בם:

5 עלימו, רמז על הטענות אשר ביניהם, כלומר על דברינו הנזכרות. והמפרשים אמרו הלאל יועיל גבר, כי יועיל על המעשים לאל אדם משכיל, הלא ברוב שכלו ומעשיו הטובים לא יוכל להועיל רק לעצמו. והתרגום אמר: האפשר דלאלהא ייליף בר נש וכד יליף אפשר דעליהון משגח. יאמר האם לאל ילמד האדם דעת, וכי ילמד הישגיח האל על דבריו וישכיל אותם ממנו כלל, כי אתה באת ללמד לאלהים דין ומשפט גבר:

6 יסכן, מן ההסכן הסכנתי, שהוא ענין לימוד והרגל, למדת והרגלת אותי עליהם: