מקור איוב כ״א:ד׳
1 הֶ֭אָנֹכִי לְאָדָ֣ם שִׂיחִ֑י וְאִם־מַ֝דּ֗וּעַ לֹֽא־תִקְצַ֥ר רוּחִֽי׃
פירוש רמב"ן על איוב כ״א:ד׳
1 האנכי לאדם שיחי, שיאמר איני יכול לנקום נקמתי מן האב בזמן תקפו, אקח אותה מבנו ומזרעו כאשר אוכל:
2 ואם מדוע לא תקצר רוחי, בהיותי נספה על לא משפט: