1שמעו שמוע מלתי, המענה הזה יפליג בו איוב לדבר על הרשעים, כי יש מהם שטוב להם בעולם הזה בעושר ונכסים וכבוד ובבנים ושלוה, וילעג על חביריו במה שאמרו לו שזרעם נכרת אחריהם, יכוון בזה להסתיר דבריהם בראיות מוכרחות, וכבר דבר עם שלשתן בטענת צדקת נפשו ולא הודו כמו שכתבתי תחלה, כי רעת הצדיקים אינה קושיא מתפרסמת, כי כל אובד יאמרו לו חטאת ומרדת. גם בראותם רשע וטוב לו יאמרו כי יאבד הוא, וזרעו אחריו יכרת לדור או לדורות, כאשר בא בדבריהם במענה, כי תמול אנחנו ולא נדע וגו'. והעניין, עתה כאשר הלאו את איוב בנסתרות להרשיעו ולהכרית זרע הרשע לאורך ימים, יענה אותם ויאמר, הנה בעיני ראיתי רשעים מצליחים וצאצאיהם ובתיהם בחייהם בשלוה, וכי תאמרו שיכרת זרעם אחרי מאות השנים, מה יזיק להם ומה צער יהיה להם בכך, והנה על כרחכם המשפט מעוקל, ועל כן אין להאמין לדבריהם שיכרת זרע הרשעים בחטאתם. וגם בראותכם צדיק אובד כמוני היום אל תרשיעוני, כי המשפט לא לאלהים כי אם למקרים:2שמעו שמוע מלתי, אמר שישמעו אותו ויחשוב להם זה כאילו נחמוהו:
