מקור איוב א׳:כ״ב
1 בְּכׇל־זֹ֖את לֹא־חָטָ֣א אִיּ֑וֹב וְלֹא־נָתַ֥ן תִּפְלָ֖ה לֵאלֹהִֽים׃ פ
פירוש רמב"ן על איוב א׳:כ״ב
1 ולא נתן, כמו אל תתן את אמתך:
2 תפלה, דבר שאינו בטעם, כמו היאכל תפל מבלי מלח. והענין כי בכל זאת הרעה הבאה אליו עד הנה לא חשב שיהיה במעשה האלהים דבר בלא טעם, לגמול רע לעושי רצונו, כאשר בסוף בנגוע בעצמו ובבשרו, רק הצדיק חשב כי מתו בניו בעוונם, אולי חטאו בניו וברכו אלהים בלבבם, ונענש בעבורם כי גבה ממנו לבם: