מקור איוב י״ט:כ״ז
1 אֲשֶׁ֤ר אֲנִ֨י אֶחֱזֶה־לִּ֗י וְעֵינַ֣י רָא֣וּ וְלֹא־זָ֑ר כָּל֖וּ כִלְיֹתַ֣י בְּחֵקִֽי׃
פירוש רמב"ן על איוב י״ט:כ״ז
1 אשר אני אחזה לי, יחובר על מה שאמר כי אין אחד יודע מהם תוקף מכאובו, ויאמר אשר אני לבדי אראה לעצמי:
2 ועיני ראו ולא זר, מכולכם: כי כלו כליותי בחקי, מרוב הכאב, וירמוז על תוקף חליו כי לא ידענו זר במחשבה. ודעת רבותינו ז"ל כי איוב נשפכו כליותיו, אולי הוציאם בגללי צואתו וראה אותם, ומזה יחזה כי יד אלוה הוא כי מעשה נסים הוא, שלא יחיה האדם בכלות כליותיו. והתרגום אמר בו אחר עורי נקפו זאת, ומן בתר דאתפח משכי תהי דא, ומבשרי אחמה טוב אלהא, ירצה לפרש ואחר אשר בעורי נקפו המכאובים תהיה זאת הגאולה אם יגאלני צורי כי כבר ניקף עורי, ומבשרי אשר נשחת אחזה אלוה כי הוא יצילני: