רמב"ן על איוב י״ב:ד׳

1 שחוק לרעהו אהיה, שחוק איש לרעהו מכם אהיה עתה:

2 קורא לאלוה ויענהו, הוא השלם אשר באו כל משאלותיו, יאמר אני שחוק לכם. וקורא לאלוה ויענהו, וצדיק תמים, שחוק לכם, ר"ל שהם משחקים על מי שהיה שלם ואהוב לאלהיו, וגם הוא צדיק כי לא חטא, כן נראה לי. או יאמר שחוק לרעהו אהיה אני הקורא לאלוה ויענהו ושחוק צדיק תמים הוא השחוק הזה שתשחקו עלי. ויתכן לפרש כי אל"ף אהיה במקום יו"ד, וכן אהי דבריך מות, אהי קטבך שאול, והפסוק נקשר עם השני הבא אחריו, יאמר שחוק לרעהו יהיה השלם והשקט אשר הוא קורא לאלוה, לשחוק הוא הצדיק התמים, כי