מקור איוב י״א:י״ב
12 וְאִ֣ישׁ נָ֭בוּב יִלָּבֵ֑ב וְעַ֥יִר פֶּ֝֗רֶא אָדָ֥ם יִוָּלֵֽד׃
פירוש רמב"ן על איוב י״א:י״ב
12 ואיש נבוב ילבב, והאדם הוא נבוב ויצא משפט מעוקל מלבו ולא יתבונן באלה:
13 ילבב, כמו לבבתיני אחותי כלה:
14 ועיר פרא, האדם בהוולדו ילך ויזיק בתולדתו, כעיר הפראים במדבר ולא יבין. ורצונו לומר כי איננו מכיר ערך עצמו אם צדיק הוא או הרשיע, אם לא יתן לבו בזה ויתפלל לאלהיו להבינו שגיאות ולנקותו מנסתרות. על כן אמר אחריו