1 וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אַחַר שֶׁאָמַר "וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר" וְאָמַר "מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ", הוֹסִיף לֵאמֹר "וַיִּמַח", שֶׁנִּמְחוּ הַגּוּפוֹת וַיִּהְיוּ לְמַיִם, כְּעִנְיָן "וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים" במדבר ה כג, כִּי הָיוּ הַמַּיִם רוֹתְחִין כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ סנהדרין קח. אֲבָל אִם כֵּן יִהְיוּ הַדָּגִים מֵתִים. וְאוּלַי הָיָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה ל"ב:י"א, "מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה", וְלֹא דָּגִים שֶׁבַּיָּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הֵן בִּכְלַל נֶאֱסָפִין, אֶלָּא שֶׁבָּרְחוּ לָאוֹקְיָנוֹס, וּמִכָּל מָקוֹם נִצּוֹלוֹ הַדָּגִים. וּשְׁנֵי הַדֵּעוֹת הָאֵלּוּ אֶפְשָׁרִיִּים, כִּי יִתָּכֵן שֶׁמֵּימֵי הַמַּבּוּל הָרוֹתְחִים יִתְעָרְבוּ בַּיַּמִּים וִיחַמְּמוּ עֶלְיוֹנֵי הַיָּם בִּלְבַד, וְהַדָּגִים יָבֹאוּ בְּעִמְקֵי הַמְּצוּלוֹת וְיִחְיוּ שָׁם. אוֹ כְּדִבְרֵי יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהָיוּ דְּגֵי הַיַּמִּים שֶׁבְּתוֹךְ הָאָרֶץ הַקְּרוֹבִים מֵהֶם לָאוֹקְיָנוֹס בּוֹרְחִים שָׁם בְּהַרְגִּישָׁם רְתִיחַת הַמַּיִם, וְנִצּוֹלִין מֵהֶם שָׁם. וַאֲפִלּוּ אִם יָמוּתוּ כֻּלָּם, הִנֵּה מַרְבִּית הַדָּגָה בָּאוֹקְיָנוֹס הִיא, וְשָׁם לֹא יָרַד מַבּוּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ז':י"ב "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ", וּמִשָּׁם יַחְזְרוּ הַדָּגִים אַחֲרֵי הַמַּבּוּל, כִּי מִן הַיָּם הָיוּ יוֹצְאִים כָּל הַיַּמִּים וְשָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת. וְעַל הַכְּלָל נִצּוֹלוֹ הַדָּגִים, שֶׁהֲרֵי לֹא נִכְנְסוּ מֵהֶם בַּתֵּבָה לְחַיּוֹת זֶרַע, וְנֶאֱמַר בַּבְּרִית להלן ט ט י "הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה" וְלֹא הִזְכִּיר דְּגֵי הַיָּם:
2 וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ פֵּרְשׁוּ הַכֶּפֶל לוֹמַר כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם, שֶׁאֵין לָהֶם זֶרַע, וּמָה צֹרֶךְ לֵאמֹר כֵּן אַחַר שֶׁמֵּתוּ הַכֹּל. אוּלַי מִפְּנֵי הָעוֹפוֹת וּמִקְצָת הַשֶּׁרֶץ, לֵאמֹר שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם בֵּיצִים בְּכָל עֵץ אוֹ תַּחַת הָאָרֶץ כִּי הַכֹּל נִמּוֹחוּ. וְיִתָּכֵן שֶׁיְּהֵא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם נִמּוֹחוּ מִן הָאָרֶץ, לֹא נִשְׁאַר רַק נֹחַ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ סנהדרין קח "וַיִּמַח" בָּעוֹלָם הַזֶּה, "וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ" מִן הָעוֹלָם הַבָּא. עָשׂוּ הָאָרֶץ הַנִּזְכֶּרֶת כָּאן אֶרֶץ הַחַיִּים, וּכְבָר רָמַזְתִּי סוֹדָהּ לעיל א כו ו יג: