1 הֲל֣וֹא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בּ֔וֹ וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בּ֑וֹ הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃
1 הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ לֹא הִזְכִּיר לָהֶם הַגָּבִיעַ, אֲבָל דִּבֵּר עִמָּהֶם כְּאִלּוּ בְּיָדוּעַ שֶׁהֵם לָקְחוּ הַגָּבִיעַ, וּלְכָךְ אָמַר, הֲלֹא זֶה שֶׁלְּקַחְתֶּם הוּא אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ. גַּם הֵם עָנוּ כְּאִלּוּ אֵינָם יוֹדְעִים מָה מְבַקֵּשׁ, "וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב", וְאָמְרוּ "אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ" כֶּסֶף אוֹ זָהָב גָּנוּב "וָמֵת":
2 וְטַעַם אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ עֲלִילָה, לְהַגְדִּיל עֲלֵיהֶם הָאָשָׁם, כִּי הַגּוֹנֵב כּוֹס הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה בּוֹ בּוֹזֶה הַמַּלְכוּת, וְלֹא יוֹעִיל כִּי יַרְבֶּה שֹׁחַד וְתַשְׁלוּמִין:
3 וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ כִּי אֵינֶנּוּ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה הַכּוֹס שֶׁלּוֹ לַאֲחֵרִים, וַיִּשְׁאַל לַמְּנַחֲשִׁים עָלָיו, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹנִי", וְכַוָּנָתוֹ לוֹמַר כִּי עַל פִּי הַמְנַחֲשִׁים יָדַע שֶׁהֵם גְּנָבוּהוּ, וּלְכָךְ רָדַף אַחֲרֵיהֶם יוֹתֵר מִכָּל הַבָּאִים בְּבֵיתוֹ. וְכָל זֶה לְהִתְנַכֵּר בָּעִנְיָן, כַּאֲשֶׁר הִתְנַכֵּר בְּחַפְּשׂוֹ שֶׁהֵחֵל בַּגָּדוֹל וּבַקָּטֹן כִּלָּה:
