רמב"ן על בראשית כ׳

« רמב"ן על בראשית י״ט:ל״ב רמב"ן על בראשית כ״א:א׳ »

2 בבא מציעא פתח ↗

״וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן שֶׁמְּסָרְבִין לְקָטָן, וְאֵין מְסָרְבִין לַגָּדוֹל. כְּתִיב: ״וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם״, וּכְתִיב: ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן שֶׁצַּדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂים הַרְבֵּה, רְשָׁעִים אוֹמְרִים הַרְבֵּה, וַאֲפִילּוּ מְעַט אֵינָם עוֹשִׂים. מְנָלַן, מֵעֶפְרוֹן. מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאׇזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר״, דְּלָא שְׁקַל מִינֵּיהּ אֶלָּא קִנְטְרֵי, דְּאִיכָּא דּוּכְתָּא דְּקָרֵי לֵיהּ לְתִיקְלָא ״קִנְטֵירָא״. כְּתִיב ״קֶמַח״ וּכְתִיב ״סֹלֶת״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה צָרָה עֵינֶיהָ בְּאוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָאִישׁ. כְּתִיב ״לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת״, וּכְתִיב ״וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר״, וְאִילּוּ לֶחֶם לָא אַיְיתִי לְקַמַּיְיהוּ! אָמַר אֶפְרַיִם מִקְשָׁאָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹכֵל חוּלִּין בְּטׇהֳרָה הָיָה, וְשָׂרָה אִמֵּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם פֵּירְסָה נִדָּה. ״וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל״, לְהוֹדִיעַ שֶׁשָּׂרָה אִמֵּנוּ צְנוּעָה הָיְתָה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: יוֹדְעִים הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁשָּׂרָה אִמֵּנוּ בָּאֹהֶל הָיְתָה, אֶלָּא מַאי ״בָּאֹהֶל״ – כְּדֵי לְחַבְּבָהּ עַל בַּעְלָהּ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: כְּדֵי לְשַׁגֵּר לָהּ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. תָּנֵי מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: לָמָּה נָקוּד עַל אַיּוֹ שֶׁבְּ״אֵלָיו״ – לִימְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיִּשְׁאַל אָדָם בָּאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ. וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל! עַל יְדֵי בַּעְלָהּ שָׁאנֵי. ״אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה״, אָמַר רַב חִסְדָּא: אַחַר שֶׁנִּתְבַּלָּה הַבָּשָׂר וְרַבּוּ הַקְּמָטִין – נִתְעַדֵּן הַבָּשָׂר וְנִתְפַּשְּׁטוּ הַקְּמָטִין, וְחָזַר הַיּוֹפִי לִמְקוֹמוֹ. כְּתִיב ״וַאדֹנִי זָקֵן״, וּכְתִיב ״וַאֲנִי זָקַנְתִּי״ – דְּלָא מוֹתֵיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּדְקָאָמְרָה אִיהִי. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁאֲפִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁינָּה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ וְגוֹ׳ וַאדֹנִי זָקֵן״, וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָהָם וְגוֹ׳ וַאֲנִי זָקַנְתִּי״. ״וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵנִיקָה בָנִים שָׂרָה״, כַּמָּה בָּנִים הֵנִיקָה שָׂרָה? אָמַר רַבִּי לֵוִי: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁגָּמַל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עָשָׂה סְעוּדָה גְּדוֹלָה. הָיוּ כׇּל אוּמּוֹת הָעוֹלָם מְרַנְּנִים וְאוֹמְרִים: רְאִיתֶם זָקֵן וּזְקֵנָה שֶׁהֵבִיאוּ אֲסוּפִי מִן הַשּׁוּק וְאוֹמְרִים: בְּנֵינוּ הוּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין מִשְׁתֶּה גָּדוֹל לְהַעֲמִיד דִּבְרֵיהֶם! מָה עָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ – הָלַךְ וְזִימֵּן כׇּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וְשָׂרָה אִמֵּנוּ זִימְּנָה אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם. וְכׇל אַחַת וְאַחַת הֵבִיאָה בְּנָהּ עִמָּהּ, וּמְנִיקָתָהּ לֹא הֵבִיאָה, וְנַעֲשָׂה נֵס בְּשָׂרָה אִמֵּנוּ וְנִפְתְּחוּ דַּדֶּיהָ כִּשְׁנֵי מַעֲיָינוֹת, וְהֵנִיקָה אֶת כּוּלָּן. וַעֲדַיִין הָיוּ מְרַנְּנִים וְאוֹמְרִים: ״אִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד, אַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה יוֹלִיד״? מִיָּד נֶהְפַּךְ קְלַסְתֵּר פָּנִים שֶׁל יִצְחָק וְנִדְמָה לְאַבְרָהָם, פָּתְחוּ כּוּלָּם וְאָמְרוּ: ״אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק״. עַד אַבְרָהָם לֹא הָיָה זִקְנָה. מַאן דַּהֲוָה בָּעֵי לְמִשְׁתַּעֵי לְאִישְׁתַּעוֹיֵי בַּהֲדֵי אַבְרָהָם – מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵי יִצְחָק. בַּהֲדֵי יִצְחָק מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵי אַבְרָהָם. אֲתָא אַבְרָהָם בְּעָא רַחֲמֵי וַהֲוָה זִקְנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים״. עַד יַעֲקֹב לָא הֲוָה חוּלְשָׁא. אֲתָא יַעֲקֹב בְּעָא רַחֲמֵי וַהֲוָה חוּלְשָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה״. עַד דַּאֲתָא אֱלִישָׁע לָא הֲוָה דְּחָלֵישׁ וְאִתְּפַח. אֲתָא אֱלִישָׁע בְּעָא רַחֲמֵי וְאִתְּפַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חׇלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ״ – מִכְּלָל דְּחָלָה חֹלִי אַחֲרִיתִי. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה חֳלָאִין חָלָה אֱלִישָׁע – אֶחָד שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵיחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְאֶחָד שֶׁגֵּירָה דּוּבִּין בַּתִּינוֹקוֹת, וְאֶחָד שֶׁמֵּת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חׇלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ״. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בַּמְּלָאכָה צֵא וֶאֱמוֹר לָהֶם עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַּת וְקִטְנִית כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְרַב חִסְדָּא: פַּת קִטְנִית תְּנַן, אוֹ פַּת וְקִטְנִית תְּנַן? אֲמַר לֵיהּ הָאֱלֹהִים! צְרִיכָה וָיו כִּי מוּרְדְּיָא דְלִבְרוּת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַכֹּל לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי הָא דִּתְנַן: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל וְאָמַר לוֹ כְּאֶחָד וְכִשְׁנַיִם מִבְּנֵי הָעִיר – נוֹתֵן לוֹ כַּפָּחוּת שֶׁבַּשְּׂכִירוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶם. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה: הָעוֹשֶׂה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וּבְדָבָר שֶׁגִּידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין אוֹכְלִים: הָעוֹשֶׂה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בְּשָׁעָה שֶׁאֵין גְּמַר מְלָאכָה, וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע מֵאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וּבְדָבָר שֶׁאֵין גִּידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי, דִּכְתִיב: ״כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ״. אַשְׁכְּחַן כֶּרֶם, כֹּל מִילֵּי מְנָא לַן? גָּמְרִינַן מִכֶּרֶם: מָה כֶּרֶם מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע, וּבִשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ – אַף כׇּל דָּבָר שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע, בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. מָה לְכֶרֶם – שֶׁכֵּן חַיָּיב בְּעוֹלֵלוֹת! גָּמְרִינַן מִקָּמָה. קָמָה גּוּפַהּ מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ וְקָטַפְתָּ מְלִילוֹת בְּיָדֶךָ״. מָה לְקָמָה שֶׁכֵּן חַיֶּיבֶת בַּחַלָּה! וּמִמַּאי דְּהַאי קָמָה קָמָה דְּמִתְחַיֶּיבֶת בְּחַלָּה הִיא? דִּלְמָא כֹּל קָמָה קָאָמַר רַחֲמָנָא! אָתְיָא ״קָמָה״ ״קָמָה״, כְּתִיב הָכָא ״כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ״, וּכְתִיב הָתָם ״מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה״. מָה הָתָם קָמָה דְּמִיחַיְּיבָא בְּחַלָּה, אַף הָכָא נָמֵי קָמָה דְּמִיחַיְּיבָא בְּחַלָּה. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְקָמָה שֶׁכֵּן חַיֶּיבֶת בְּחַלָּה! כֶּרֶם יוֹכִיחַ. מָה לְכֶרֶם שֶׁכֵּן חַיָּיב בְּעוֹלֵלוֹת! קָמָה תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין: לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן דָּבָר שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע, וּבִשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. אַף כׇּל דָּבָר שֶׁגִּידּוּלֵי קַרְקַע בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה פּוֹעֵל אוֹכֵל בּוֹ. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד מִזְבֵּחַ. וַאֲתָא נָמֵי זַיִת, דְּאִית בֵּיהּ צַד מִזְבֵּחַ! וְזַיִת בְּמָה הַצַּד אָתֵי? הוּא גּוּפֵיהּ כֶּרֶם אִיקְּרִי, דִּכְתִיב: ״וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת״! אָמַר רַב פָּפָּא: ״כֶּרֶם זַיִת״ – אִקְּרֵי, ״כֶּרֶם״ סְתָמָא – לָא אִקְּרֵי. מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא! אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: אָמַר קְרָא ״וְחֶרְמֵשׁ״ לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי חֶרְמֵשׁ. וְהַאי ״חֶרְמֵשׁ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ: בִּשְׁעַת חֶרְמֵשׁ – אֱכוֹל, שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת חֶרְמֵשׁ – לָא תֵּיכוֹל! הָהוּא מִ״וְּאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן״ נָפְקָא. תִּינַח דְּבַר חֶרְמֵשׁ, דְּלָאו בַּר חֶרְמֵשׁ מְנָא לַן? אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר קְרָא ״קָמָה״ לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קֹמָה. וְהָא אָמְרַתְּ: ״קָמָה״, קָמָה דְּמִיחַיְּיבָא בְּחַלָּה! הָנֵי מִילֵּי מִקַּמֵּי דְּנֵיתֵי ״חֶרְמֵשׁ״, הַשְׁתָּא דְּאָתֵי ״חֶרְמֵשׁ״ – אִיתְרַבִּי לֵיהּ כֹּל דְּבַר חֶרְמֵשׁ, וְאַף עַל גַּב דְּלָא מִיחַיַּיב בְּחַלָּה. ״קָמָה״ לְמָה לִי – לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קֹמָה. וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לַן מֵחֶרְמֵשׁ וּמִקָּמָה ״כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ״ לְמָה לִי? אָמַר רָבָא, לְהִלְכוֹתָיו. כִּדְתַנְיָא: ״כִּי תָבֹא״, נֶאֱמַר כָּאן בִּיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״לֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ״, מָה לְהַלָּן בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כָּאן בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. ״בְּכֶרֶם רֵעֶךָ״, וְלֹא בְּכֶרֶם נׇכְרִי. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר גֶּזֶל נׇכְרִי אָסוּר, הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמִישְׁרֵי פּוֹעֵל. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר גֶּזֶל נׇכְרִי מוּתָּר – הַשְׁתָּא גְּזֵילָה מוּתָּר, פּוֹעֵל מִיבַּעְיָא?! מוֹקֵים לַהּ: ״בְּכֶרֶם רֵעֶךָ״ – וְלֹא שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. ״וְאָכַלְתָּ״ – וְלֹא מוֹצֵץ. ״עֲנָבִים״ וְלֹא עֲנָבִים וְדָבָר אַחֵר. ״כְּנַפְשְׁךָ״ – כְּנֶפֶשׁ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת כָּךְ נַפְשׁוֹ שֶׁל פּוֹעֵל. מָה נַפְשְׁךָ אוֹכֵל וּפָטוּר, אַף נַפְשׁוֹ שֶׁל פּוֹעֵל אוֹכֵל וּפָטוּר. ״שׇׂבְעֶךָ״, וְלֹא אֲכִילָה גַּסָּה. ״וְאַל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן״, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֶלְיוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אַתָּה אוֹכֵל, וּבְשָׁעָה שֶׁאִי אַתָּה נוֹתֵן לְכֶלְיוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אִי אַתָּה אוֹכֵל. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אֵין הַטֶּבֶל מִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר

12 רמב"ן על בראשית פתח ↗

הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי וְגוֹ' אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה פָּחַד מִמֶּנָּה עַתָּה יוֹתֵר מִקֹּדֶם לָכֵן, וְאִם נֹאמַר שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים שְׁחוֹרִים וּמְכֹעָרִים כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י, הִנֵּה גַּם לַאֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים אָמַר כֵּן גַּם הוּא גַּם יִצְחָק שֶׁהָיָה דָּר בָּאָרֶץ הַהִיא בְּמִצְוַת ה'. אוּלַי הָיוּ הַכְּנַעֲנִים בַּדּוֹר הַהוּא שְׁטוּפִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּגְדוּרִים מִן הָעֲרָיוֹת יוֹתֵר מֵאַנְשֵׁי מִצְרַיִם וְהַפְּלִשְׁתִּים. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, וְיִתָּכֵן כִּי לֹא הָיָה לָהֶם פַּחַד רַק בְּבוֹאָם בְּעִיר מוֹשַׁב הַמְּלָכִים, כִּי הָיָה דַּרְכָּם לְהָבִיא לַמֶּלֶךְ הָאִשָּׁה הַיָּפָה מְאֹד וְלַהֲרֹג אֶת בַּעְלָהּ בַּעֲלִילָה שֶׁיָּשִׂימוּ עָלָיו. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי זֶה דַּרְכָּם לָמוֹ מֵעֵת צֵאתָם מֵחָרָן, בְּכָל מָקוֹם הָיָה אוֹמֵר "אֲחוֹתִי הִיא", כִּי כֵן אָמַר בראשית כ':י"ג "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי", אֲבָל הַכָּתוּב יַזְכִּיר זֶה בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר יִתְחַדֵּשׁ לָהֶם עִנְיָן בַּדָּבָר. וְהִנֵּה זֵרֵז אוֹתָהּ עַתָּה כַּאֲשֶׁר צִוָּה לָהּ מִתְּחִלָּה. וְיִצְחָק לֹא פָּחַד בְּאַרְצוֹ וּבְעִירוֹ, רַק בְּבוֹאוֹ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים אָחַז דֶּרֶךְ אָבִיו. וְאָמַר "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" כָּל יְמֵי הֱיוֹתֵנוּ גָּרִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת עַד עֲבֹר הָרָעָב, כִּי אַבְרָהָם מִפְּנֵי הָרָעָב בָּא לָגוּר בָּאָרֶץ וְכַעֲבֹר הָרָעָב יָשׁוּב לָאָרֶץ אֲשֶׁר נִצְטַוָּה עָלֶיהָ וּנְתָנָהּ הַשֵּׁם לוֹ וּלְזַרְעוֹ, וְהָיָה חוֹשֵׁב שֶׁיְּחַיּוּ נַפְשָׁם בָּרָעָב וְיָבֹא לָהֶם רֶוַח וְהַצָּלָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב, אוֹ שֶׁיִּתָּכֵן לָהֶם לִבְרֹחַ לְאֶרֶץ כְּנַעַן בְּהִתְיָאֲשָׁם מִמֶּנָּה. וְכָתַב רַשִׁ"י רש"י על בראשית י"ב:י"א "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי" מִדְרַשׁ אַגָּדָה, עַד עַכְשָׁו לֹא הִכִּיר בָּהּ מִתּוֹךְ צְנִיעוּתָהּ, וְעַכְשָׁו עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁעַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ אָדָם מִתְבַּזֶּה, וְזוֹ עָמְדָה בְּיָפְיָהּ. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ הִנֵּה נָא הִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּשׁ לִדְאֹג עַל יָפְיֵךְ, וְיָדַעְתִּי זֶה כַּמָּה יָמִים כִּי יְפַת מַרְאֶה אָתְּ, וְעַכְשָׁו אָנוּ בָאִים בֵּין בְּנֵי אָדָם שְׁחוֹרִים אֲחֵיהֶם שֶׁל כּוּשִׁים, וְלֹא הֻרְגְּלוּ בְּאִשָּׁה יָפָה, וְדוֹמֶה לוֹ "הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא", כָּל זֶה לְשׁוֹן הָרַב. וְהַמִּדְרָשׁ קַבָּלָה בַּעֲנָוָה שֶׁבָּהֶם, וְנִסְמָךְ לַמִּקְרָא, אֲבָל אֵין צֹרֶךְ לְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁאֵין מִלַּת "נָא" מוֹרָה עַל דָּבָר שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ בָּעֵת הַהִיא בִּלְבַד, אֲבָל עַל כָּל דָּבָר הוֹוֶה וְעוֹמֵד יֹאמְרוּ כֵן, כִּי הוּא רוֹמֵז עַל הָעִנְיָן לוֹמַר שֶׁהוּא עַתָּה כָּכָה, "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ" מֵאָז וְעַד עַתָּה, וְכֵן "הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת" בראשית ט"ז:ב', מִנְּעוּרַי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְכֵן "הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת" בראשית י"ט:ח', כִּי לֹא נוֹלְדוּ עַתָּה, וְכֻלָּם כָּכָה. וְיֵרָאֶה מִפְּשַׁט הַכְּתוּבִים כִּי שָׂרָה לֹא קִבְּלָה עָלֶיהָ לֵאמֹר כֵּן, אֲבָל הַמִּצְרִים הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים מְאֹד, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתָהּ וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה לֻקְּחָה אֶל בֵּיתוֹ, וְלֹא שָׁאֲלוּ בָּהֶם כְּלָל אִם אִשְׁתּוֹ הִיא אוֹ אִם אֲחוֹתוֹ הִיא, וְהִיא שָׁתְקָה וְלֹא הִגִּידָה כִּי אִשְׁתּוֹ, וְאַבְרָהָם סִפֵּר מֵעַצְמוֹ כִּי אֲחוֹתוֹ הִיא, וּלְכָךְ הֵטִיבוּ לוֹ בַּעֲבוּרָהּ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִיא" בראשית י"ב:י"ח, הֶאֱשִׁים אוֹתוֹ כִּי בִּרְאוֹתוֹ שֶׁיִּקְחוּ אוֹתָהּ הָיָה לוֹ לְהַגִּיד לְפַרְעֹה כִּי אִשְׁתּוֹ הִיא, וְחָזַר וְהֶאֱשִׁים אוֹתוֹ עַל אָמְרוֹ אַחֲרֵי כֵן לַשָּׂרִים וּלְבֵית פַּרְעֹה כִּי אֲחוֹתוֹ הִיא, וְלֹא הֶאֱשִׁים אֶת הָאִשָּׁה כְּלָל, כִּי אֵין רָאוּי שֶׁתַּכְחִישׁ הִיא אֶת בַּעְלָהּ וְהָרָאוּי לָהּ שֶׁתִּשְׁתֹּק:

17 רש"י על בראשית פתח ↗

וילדו. כְּתַרְגּוּמוֹ וְאִתְרְוָחוּ, נִפְתְּחוּ נִקְבֵיהֶם וְהוֹצִיאוּ, וְהִיא לֵדָה שֶׁלָּהֶם:

1 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִיא לֹא הָיָה זֶה כְּמוֹ בְּמִצְרַיִם, כִּי שָׁם בְּבוֹאָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִיא וַיְהַלְלוּ אוֹתָהּ אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי אַנְשֵׁי זִמָּה הֵם, אֲבָל הַמֶּלֶךְ הַזֶּה תָּם וְיָשָׁר, גַּם אֲנָשָׁיו טוֹבִים, רַק אַבְרָהָם חָשַׁד אוֹתָם וְהָיָה אוֹמֵר לַכֹּל אֲחוֹתִי הִיא:

2 וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ וַיִּקַּח וְגוֹ' הִנֵּה זֶה פֶּלֶא שֶׁהָיְתָה שָׂרָה אַחֲרֵי בְּלוֹתָהּ יָפָה עַד מְאֹד, יִקָּחוּהָ הַמְּלָכִים, כִּי בְּהִלָּקְחָהּ אֶל פַּרְעֹה אִם הָיְתָה בַּת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה עָלֶיהָ תָּאֳרָהּ, אֲבָל אַחֲרֵי בְּלוֹתָהּ וְחָדַל מִמֶּנָּה הָאֹרַח פֶּלֶא הוּא. וְאוּלַי חָזְרָה לְנַעֲרוּתֶיהָ כַּאֲשֶׁר בִּשְּׂרָהּ הַמַּלְאָךְ כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ב"מ פז:

3 וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי לֹא יָדַעְתִּי טַעַם לַהִתְנַצְּלוּת הַזֶּה, כִּי גַּם אִם אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבִרְצוֹתָם בָּאִשָּׁה אָמַר לָהֶם אֲחוֹתִי הִיא לְהַטְעוֹתָם בַּדָּבָר, כְּבָר חָטָא בָּהֶם לְהָבִיא עֲלֵיהֶם חֲטָאָה גְּדוֹלָה, וְאֵין חִלּוּק וְהֶפְרֵשׁ כְּלָל בֵּין שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶר. וְאוּלַי מִפְּנֵי שֶׁאָמַר אֲבִימֶלֶךְ "מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה", לוֹמַר מָה רָאִיתָ בִּי חֵטְא אוֹ רֶשַׁע שֶׁפָּחַדְתָּ וְעָשִׂיתָ כֵן, כִּי אֲנִי לֹא נִסִּיתִי לָקַחַת נָשִׁים מִבַּעֲלֵיהֶן, אָז עָנָה אַבְרָהָם אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֶתְכֶם, אַךְ חָשַׁבְתִּי אוּלַי אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי רֹב מְקוֹמוֹת הָעוֹלָם אֵין בָּהֶם יִרְאַת אֱלֹהִים, וְלָכֵן מֵעֵת צֵאתִי מֵאַרְצִי וְלֶכְתִּי בָּעַמִּים כְּאִישׁ תּוֹעֶה וְלֹא יָדַעְתִּי אֶל אֵיזֶה מָקוֹם נָבוֹא, הִתְנֵיתִי עִמָּהּ לֵאמֹר כֵּן בְּכָל מָקוֹם, כִּי הַדָּבָר אֱמֶת וְחָשַׁבְתִּי לִי בּוֹ הַצָּלַת נֶפֶשׁ, וְלֹא הַחִלֹּתִי בַּדָּבָר בְּבוֹאִי בְּאַרְצְכֶם כִּי לֹא רָאִיתִי בָּכֶם עָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא. וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי טַעֲנָה אַחֶרֶת, אָמַר אֲנִי לְפִי דַּרְכִּי אָמַרְתִּי כֵּן שֶׁהוּא אֱמֶת, וְחָשַׁבְתִּי אִם אוּלַי יַחְפְּצוּ בָּהּ יִשְׁאָלוּנִי אִם הִיא גַּם אִשְׁתִּי, כֵּיוָן שֶׁלְּקָחוּהָ עֲבָדֶיךָ וְלֹא שְׁאָלוּנִי דָּבָר, אָמַרְתִּי גַּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים וְהֶחֱרַשְׁתִּי. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה הַתְּנַאי הַזֶּה דְּבָרוֹ עִמָּהּ בְּבוֹאָם בְּמִצְרַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר "כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי", אוֹ שֶׁחָזַר וְזֵרֵז אוֹתָהּ שָׁם בְּמִצְרַיִם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי רמב"ן על בראשית י"ב:י"א. וְדַעַת רַבִּי אַבְרָהָם כִּי כָל אֵלֶּה דְּבָרִים לִדְחוֹת אֶת אֲבִימֶלֶךְ:

4 הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הָיוּ הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהָעֲבָדִים שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁוִים אֶלֶף כֶּסֶף, וְאָמַר לְשָׂרָה הִנֵּה נָתַתִּי מָמוֹן רַב לְאָחִיךָ, הִנֵּה הַכֶּסֶף לָךְ כְּסוּת עֵינֵי כָּל הַמַּבִּיטִים בְּיָפְיֵךְ, כִּי אֶת עֵינֵיהֶם וְאֶת רָאשֵׁיהֶם הַחוֹזִים יְכַסּוּ מֵהַבִּיט בָּךְ וּמֵהַבִּיט בְּכָל אֲשֶׁר אִתָּךְ, אֲפִילּוּ בְּנַעֲרוֹתַיִךְ וְשִׁפְחוֹתַיִךְ, וְהִנֵּה לְטוֹבָתְךָ נִתְפַּשְׂתְּ בְּבֵיתִי, כִּי יִירְאוּ מִמֵּךְ וִיכַסּוּ עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת בָּךְ, בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ פָּדָה נַפְשׁוֹ עַל שָׁלְחוֹ יָד בְּאֵשֶׁת הַנָּבִיא. וְהִגִּיד הַכָּתוּב שֶׁפִּיֵּס אֶת אַבְרָהָם בְּמָמוֹן וְאֶת שָׁרָה בִּדְבָרִים, שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בְּאֶחָד מֵהֶם, וְאָמַר כִּי שָׂרָה לֹא נִתְפַּיְּסָה לוֹ אֲבָל עִם כָּל זֶה הָיְתָה מִתְוַכַּחַת עִמּוֹ בִּטְעָנוֹת לֵאמֹר שֶׁלֹּא תִּמְחֹל לוֹ, וּבְשִׁבְחָהּ דִּבֵּר הַכָּתוּב, וְאַבְרָהָם נִתְפַּיֵּס וַיִּתְפַּלֵּל עָלָיו, וְהוּא כִּלְשׁוֹן "וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח" מיכה ו ב "אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ" איוב יג טו "שָׁם יָשָׁר נוֹכָח עִמּוֹ" שם כג ז. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "אֶלֶף כֶּסֶף" אַלְפֵי כֶּסֶף, מָמוֹן רַב כְּיַד הַמֶּלֶךְ. וְכֵן "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף" ישעיהו ס כב, לְעַם רַב. וְכֵן "הָשִׁיבוּ נָא לָהֶם כְּהַיּוֹם שְׂדֹתֵיהֶם כַּרְמֵיהֶם זֵיתֵיהֶם וּבָתֵּיהֶם וּמְאַת הַכֶּסֶף וְהַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר אֲשֶׁר אַתֶּם נֹשִׁים בָּהֶם" נחמיה ה יא, מֵאוֹת רַבּוֹת, מָמוֹן גָּדוֹל:

5 וַיֵּלֵדוּ אִם הַלָּשׁוֹן כִּפְשׁוּטוֹ וְשָׁב לְאִשְׁתּוֹ וְאַמְהוֹתָיו כִּי עָצַר ה' בְּעַד רַחְמָם, תֵּמַהּ הוּא, כִּי נִרְאֶה כִּי גַּם בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר לֻקְּחָה שָׂרָה לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ וְלֹא קָרַב אֵלֶיהָ עֲדַיִן בָּא אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם, וּבַבֹּקֶר הִשְׁכִּים וְקָרָא לַעֲבָדָיו גַּם לְאַבְרָהָם, וּמָתַי הָיָה לָהֶם עֹצֶר רֶחֶם, אוּלַי הָיוּ עַל פִּרְקָן וַאֲחָזוּם חֶבְלֵי יוֹלֵדָה וְלֹא יָכְלוּ לְהַמְלִיט, וְאוּלַי אַבְרָהָם אִחֵר תְּפִלָּתוֹ יָמִים רַבִּים. וְהִנֵּה רְפוּאוֹת אֲבִימֶלֶךְ גַּם חָלְיוֹ לֹא נִתְפָּרְשׁוּ, וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית כ':י"ז "וַיֵּלֵדוּ" – וְאִתְרְוַחוּ, נִתְפַּתְּחוּ נִקְבֵיהֶם וְהוֹצִיאוּ, וְהוּא לֵדָה שֶׁלָּהֶן. "בְּעַד כָּל רֶחֶם", כְּנֶגֶד כָּל פֶּתַח, וְאֵין זֶה נָכוֹן, כִּי אִם נֹאמַר בְּ"וַיֵּלֵדוּ" שֶׁהוּא יְצִיאַת הַחוּץ, שֶׁמָּצִינוּ לֵדָה בְּעִנְיָנִים רַבִּים כְּגוֹן "הָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר" תהלים ז טו, "לֶדֶת חֹק" צפניה ב ב, "מַה יֵּלֶד יוֹם" משלי כז א, מָה יוֹלִידוּ וִיחַדְּשׁוּ הַיָּמִים, אֲבָל מִלַּת "רֶחֶם" לֹא תָּבֹא עַל פֶּתַח אַחֵר. וְאֵין טַעֲנָה מִן "בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יָצָא" איוב לח ח, שֶׁהוּא כִּנּוּי, כְּמוֹ "בֶּטֶן הָאֲדָמָה" שם א כא. וְדַעַת אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על בראשית כ':י"ז אֵינֶנָּה כְּדִבְרֵי הָרַב, כִּי הוּא שֶׁתִּרְגֵּם "וְאִתְרְוַחוּ" עָשָׂה "רֶחֶם" כִּפְשׁוּטוֹ, "פָּתַח וַלְדָּא", אֶלָּא שֶׁרָצָה לִכְלֹל גַּם אֲבִימֶלֶךְ בְּמִלַּת "וַיֵּלֵדוּ". וּלְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה נ"ב:י"ג, "כִּי עָצֹר עָצַר ה'", עֲצִירָה בַּפֶּה, עֲצִירָה בַּגָּרוֹן, עֲצִירָה בָּעַיִן, עֲצִירָה בָּאֹזֶן, עֲצִירָה מִלְּמַעְלָה, עֲצִירָה מִלְּמַטָּה. וְהַמִּדְרָשׁ הַזֶּה לָהֶם מִיִּתּוּר לְשׁוֹן הַכֶּפֶל "עָצֹר עָצַר", לֹא שֶׁיְּפָרְשׁוּ כָּל רֶחֶם כָּל נֶקֶב. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי מִיּוֹם אֲשֶׁר נִלְקְחָה שָׂרָה לָקָה אֲבִימֶלֶךְ בְּאֶבְרֵי הַתַּשְׁמִישׁ וְלֹא יוּכַל לְשַׁמֵּשׁ, וְזֶהוּ "לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ", כִּי הַנְּגִיעָה וְהַקְּרִיבָה בַּנָּשִׁים הוּא עַל הַתַּשְׁמִישׁ, כְּעִנְיָן "אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה" שמות יט טו, "וָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה" ישעיהו ח ג, וְאִשְׁתּוֹ וְאַמְהוֹתָיו שֶׁהֵן מְעֻבָּרוֹת עָצַר בְּעַד רַחְמָן וְלֹא יָכְלוּ לְהַמְלִיט, כִּי "עֲצִירַת רֶחֶם" הוּא שֶׁלֹּא תַּהַר, כְּדֶרֶךְ "וַה' סָגַר רַחְמָהּ" שמואל א א ה, אֲבָל "עֲצִירָה בְּעַד הָרֶחֶם" הוּא שֶׁלֹּא תֵּלֵד, כִּלְשׁוֹן "גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא" איכה ג ז, וְעָמְדָה שָׂרָה בְּבֵיתוֹ יָמִים וְלֹא שָׁב אֲבִימֶלֶךְ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, כִּי לֹא הֵבִין עַד שֶׁבָּא אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם וְהוֹדִיעוֹ. וְלֹא פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב חֹלִי אֲבִימֶלֶךְ וְהִזְכִּירוֹ בְּרֶמֶז, דֶּרֶךְ מוּסָר וְכָבוֹד לְשָׂרָה. וְאַחֲרֵי תְּפִלַּת אַבְרָהָם נִרְפָּא אֲבִימֶלֶךְ וְאִשְׁתּוֹ וְאַמְהוֹתָיו וְיָלְדוּ הַנָּשִׁים:

« רמב"ן על בראשית י״ט:ל״ב רמב"ן על בראשית כ״א:א׳ »