רמב"ן על דברים ג׳

« רמב"ן על דברים ב׳:ל״ד רמב"ן על דברים ד׳:ב׳ »

9 רש"י על דברים פתח ↗

צידנים יקראו לחרמון וגו'. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר דברים ד' "וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן", הֲרֵי לוֹ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, לָמָּה הֻצְרְכוּ לִכָּתֵב? לְהַגִּיד שֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְפָּאֲרוֹת בְּכָךְ, זוֹ אוֹמֶרֶת עַל שְׁמִי יִקָּרֵא, וְזוֹ אוֹמֶרֶת עַל שְׁמִי יִקָּרֵא:

11 רמב"ן על דברים פתח ↗

אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁלֹּא הָיְתָה שֶׁלּוֹ, אֲבָל לְכָדָהּ מִמֶּלֶךְ מוֹאָב וּבְנָאָהּ לִהְיוֹת לוֹ בֵּית מַלְכוּת. וְכֵן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי, שֶׁהָיְתָה אֶרֶץ רְפָאִים וְהוּא מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי דברים ג':ח' כַּאֲשֶׁר אֲפָרֵשׁ בעה"י להלן ב י ג יא. וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַר אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי יוֹרֶה כִּי עַשְׁתָּרוֹת שֵׁם מָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ אֶדְרֶעִי. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי דברים ד בְּעַשְׁתָּרוֹת שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּעַשְׁתָּרוֹת, בְּאֶדְרֶעִי זֶה מְקוֹם מַלְכוּת. וְכָתַב רַשִׁ"י רש"י על דברים א':ד' עַשְׁתָּרוֹת לְשׁוֹן צוּקִין וְקֹשִׁי, וְעַשְׁתָּרוֹת זֶהוּ עַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם שֶׁהָיוּ בָּהּ רְפָאִים שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יד ה וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם. בְּאֶדְרֶעִי שֵׁם מַלְכוּת, וְכֵן כָּתוּב עַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ דברים ז':י"ג כְּתַרְגּוּמוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ חולין פד לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן עַשְׁתָּרוֹת, שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן וּמְחַזְּקוֹת אוֹתָן, כָּעַשְׁתָּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵם סְלָעִים חֲזָקִים. וְהָרַב מַרְכִּיב בּוֹ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, וְלֹא יָדַעְנוּ מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוֹצִיא שֶׁיִּהְיֶה עַשְׁתָּרוֹת שֵׁם צוּקִין וּסְלָעִים. אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁנֹּאמַר שֶׁהוּא שֵׁם עֶדְרֵי הַצֹּאן מִלְּשׁוֹן עֹשֶׁר כְּדִבְרֵי חֲכָמִים, וְעַשְׁתָּרוֹת קַרְנַיִם הָיוּ הָרִים גְּבוֹהִים שֶׁעֲלֵיהֶם מְצוּדוֹת סְלָעִים, יְדַמֶּה אוֹתָם הַכָּתוּב לְקַרְנֵי הַבְּהֵמוֹת כְּמוֹ שֶׁיְּדַמֶּה אוֹתָם לְשִׁנַּיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר איוב לט כח עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה, וְכֵן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ שמות כט יב, וְכֵן בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן ישעיהו ה א, אָמַר הַתַּרְגּוּם בְּטוּר רָם בְּאַרְעָא שַׁמִּינָא. וְשָׁם יַעֲלוּ עַשְׁתְּרוֹת הַצֹּאן הַתְּיָשִׁים וְהָעִזִּים וְהַיְּעֵלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּלְכָךְ יִקָּרֵא עַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם. וְכֵן לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת שופטים ב יג הע"ז הָעֲשׂוּיָה כְּצוּרַת הַצֹּאן לְהָגֵן עֲלֵיהֶם כְּפִי סִכְלוּתָם, וּבְשִׁפְלוּת הָהָר בָּנוּ עִיר וּשְׁמָהּ אֶדְרֶעִי, וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר דברים ג':א' וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי, כִּי אָסַף אֶת כָּל חֵילוֹ אֶל הָעִיר אֲשֶׁר שָׁם אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְכִסֵּא הַמַּלְכוּת. וְעִנְיַן סִפְרֵי שם מִדְרָשָׁם אָמְרוּ זַ"ל אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי, אִלּוּ לֹא הָיָה עוֹג קָשֶׁה וְשָׁרוּי בְּעַשְׁתָּרוֹת קָשֶׁה הָיָה, שֶׁהַמְּדִינָה קָשָׁה וְכוּ', וּלְפִיכָךְ יִדְרְשׁוּ בְּעַשְׁתָּרוֹת שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּעַשְׁתָּרוֹת, כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ כְּמוֹ עַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם הָעִיר הַחֲזָקָה שֶׁהָיָה הוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ מִשָּׁם, כִּי עַתָּה אֵינֶנּוּ יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרוֹת כִּי בְּאֶרֶץ אֱמוֹרִי הוּא יוֹשֵׁב, וּמְקוֹם מַלְכוּת כְּלוֹמַר הַמְּדִינָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בָּהּ אֶדְרֶעִי, כִּי שֵׁם אֶרֶץ מַלְכוּתוֹ הַבָּשָׁן:

12 רש"י על דברים פתח ↗

מערער אשר על נחל ארנן. אֵינוֹ מְחֻבָּר לְרֹאשׁוֹ שֶׁל מִקְרָא אֶלָּא לְסוֹפוֹ – עַל נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי, אֲבָל לְעִנְיַן יְרֻשָּׁה עַד הַר חֶרְמוֹן הָיָה:

13 הכתב והקבלה פתח ↗

ארדה נא ואראה הכצעקתה הבא אלי עשו כלה ואם לא אדעה. להמפרשים יש במאמר זה לשון המסתפק בידיעת הדבר, אראה אם יהיה הדבר אעשה כן, ואם לא, אעשה הפוכו; ולהיותו ית' יודע העתידות לבלי תכלית ואין מקום אצלו לידיעה מסופקת, לכן האריכו המפרשים למעניתם להנצל מרשת הספק; ולדעתי אין מלשון המקרא הכרע לבארו כמאמר מסופק הידיעה, והוא: בשנבאר תחלה פתרון המלות, דע שאין בלשוננו סימן מיוחד לבינוני והוה, לכן המנהג כאשר ירצה לספר הבינוני ידבר פעם בלשון עתיד ופעם בלשון עבר, כמ"ש הראב"ע במאזנים ובצחות, וכ"כ רש"י לקמן כ"ד טרם אכלה לדבר טרם שאני מכלה, וכן כל לשון הוה פעמים בלשון עבר ופעמים בלשון עתיד, כמו אמר איוב הרי עבר ככה יעשה איוב הרי עתיד ופירוש שניהם הוה, כי אומר היה איוב, היה עושה כך. ע"כ. וזה שלא כדעת המדקדקים האחרונים שנותנים סי' מיוחד לזמן ההוה וקראוהו בינוני פועל, וכן המדקדק הגדול רוו"ה הצדיק דין ראשונים בזה, שאין בלה"ק סי' מיוחד לזמן ההוה בעבור שאין לו מציאות באמת, כי הוא בין הקודם ובין המתאחר מבלי גבול, והעברי לא יסמן כ"א שני גבולים הנמצאים באמת העבר והעתיד, ומה שיקראו האחרונים בינוני פועל קראוהו הקדמונים שם הפועל נאָמען אגענטיס, והנה אומר עד"ז העתידי' אשר במקרא שלפנינו ארדה אראה הם ישמשו פה על זמן ההוה, ופי' ארדה הנני יורד, ופי' אראה הנני רואה, והה"א במלת הכצעקתה איננה ה"א השאלה כ"א ה"א הבאה במקום מלת אשר, כמו ה"א במלת הבאה אלי, ורבות כהנה ע"פ המקרא כמו ההוא יקרא ארץ פי' אשר הוא נקרא כמ"ש הרמב"ן שם, וכן ההקדיש שמואל הרואה, ההושיבו נשים נכריות. כלה, כמו כלם, כפירוש הראב"ע והרע"ס, דומה לו כלה גרש יגרש; ואם לא, כמו אם לא בתים רבים ישעיהו ה׳:ט׳ וכן אם לא זאת אעשה להם פ' שלח, אשר יורו ההפך מה שיאמר אָב ניכט ור"ל באמת יהיה כך וואהרליך: אדעה, כמו וידע בהם את אנשי סכות, וידוע חולי, ענין יסורין ופרעון עונש וכמו שת"א אתפרע: עפ"י פתרון המלות האלה המכוון במקרא שלפנינו כזה: הנני יורד לסוף דעתם, והנה אנכי הרואה שעשו כלם את הרע כאשר באה אלי הצעקה באמת עליהם, העל זאת לא אפקוד עליהם את חטאתם ליסרם ולהענישם? וי"ו ממלת ואם לא, הוא לתמי' כוי"ו במלת ועתה לא יבצר מהם דפרשת נח וכוי"ו במלת ולקחת את דודאי בני. ורבותינו במדרש ע"פ זה הבינוהו ג"כ שלא בדרך ידיעה מסופקת, כי פי' ה"א של הכצעקתה כה"א הידיעה ורומז על הצעקה הנודעה ונתפרסמה אז במה שהתעוללו ברשע עם ריבה אחת: וכן על ואם לא אדעה אמרו, אפי' אם אני מבקש לשתוק דינה של ריבה אינה מניח אותי לשתוק, ע"כ. רצונם אף שלפי מדת רחמים היה לי להסתיר פנים, הנה מדת הדין אשר בי תעביר ממדת הרחמים ובזה המקרא מבואר למאמר ידיעה ודאית כראוי אליו ית':

24 רש"י על דברים פתח ↗

ה' אלהים. רַחוּם בַּדִּין:

24 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה ה' אלהים, רחום בדין. ע"כ. ראה קושיית רמב"ן על אתר על דברי רש"י אלה. וראה "שפתי חכמים" אות ח, ותמוה שכלל אינו מזכירה, אף על פי שדן באריכות בדברי רש"י אלה. פ' ואתחנן תשמ"ח

1 צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר דברים ד':מ"ח עַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן, הֲרֵי לוֹ אַרְבַּע שֵׁמוֹת, לְהַגִּיד שֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְפָּאֲרוֹת בְּכָךְ, זֶה אוֹמֵר עַל שְׁמִי יִקָּרֵא וְזֶה אוֹמֵר עַל שְׁמִי יִקָּרֵא, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על דברים ג':ט' מִדִּבְרֵי אַגָּדָה ספרי עקב לז. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הַשֶּׁבַח הַזֶּה כָּךְ, אֲבָל עִקַּר הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי צִדּוֹנִים בְּנֵי בְּכוֹר כְּנַעַן יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן בִּהְיוֹתוֹ בְּיָדָם מִלְּפָנִים, וְהָאֱמוֹרִי הַיּוֹשֵׁב בָּהּ עַכְשָׁו אֲשֶׁר מֵהֶם יִלְכְּדוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר, וְהוּא שֶׁלֶג בִּלְשׁוֹן כְּנַעַן, כְּמוֹ שֶׁרַשִׁ"י מֵעִיד עָלָיו, וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על דברים ג':ט', וּבַעֲבוּר שֶׁהוּא הַר הַשֶּׁלֶג וּמִפְּנֵי הַקְּרִירוּת יִהְיֶה חֵרֶם יִקָּרֵא חֶרְמוֹן, וְהוּא לוֹ שֵׁם כִּנּוּי. וְאוּלַי גַּם לְשׁוֹן שִׂרְיֹן בִּלְשׁוֹן הַצִּידוֹנִים שֵׁם שֶׁיּוֹרֶה עַל כָּךְ. וְשֵׁם הָהָר שִׂיאֹן. וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר שיר השירים ד ח מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן יִקְרָאֶנּוּ בִּשְׁנֵי כִּנּוּיִין, מֵרֹאשׁ הַשֶּׁלֶג וְהַחֵרֶם, אוֹ טַעְמוֹ מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וּמִכָּל הָהָר. וְכֵן מָה שֶׁאָמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים א ה כג וּבְנֵי חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה יָשְׁבוּ בָּאָרֶץ מִבָּשָׁן עַד בַּעַל חֶרְמוֹן וּשְׂנִיר וְהַר חֶרְמוֹן הֵמָּה רָבוּ, גַּם כֵּן פֵּרוּשׁוֹ וּשְׂנִיר וְכָל הָהָר שֶׁהוּא הַר חֶרְמוֹן. אֲבָל בַּעַל חֶרְמוֹן עִיר אוֹ מִגְדָּל קָרְאוּ לוֹ בַּעַל, אוֹ שֶׁהָיָה שָׁם נֶעֱבָד אֶחָד מֵהַבְּעָלִים. וְיִתָּכֵן שֶׁאַחֲרֵי הֱיוֹת יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הֻחְלְפוּ הַשֵּׁמוֹת קְצָת, וְהָיָה הָהָר הַהוּא גָּדוֹל וְקָרְאוּ לַחֵלֶק הַגָּבוֹהַּ אֲשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ שְׂנִיר וְלַחֵלֶק הַשֵּׁנִי חֶרְמוֹן, אוֹ הֵם הָרִים אֲחֵרִים קָרְאוּ לָהֶם כֵּן אַחַר הַתּוֹרָה, וְרַבִּים כֵּן, וְכֵן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר תהלים מב ז:

1 כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל וְגוֹ', עִנְיַן הַכָּתוּב שֶׁבָּא לְהַגִּיד כִּי עוֹג זֶה נִקְרָא מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי בַּעֲבוּר כִּי מָלַךְ עֲלֵיהֶם, אֲבָל הוּא עַצְמוֹ מִן הָרְפָאִים הוּא, וּלְהַגִּיד עַל גָּבְהוֹ וְגָדְלוֹ, כִּי הָיוּ הָרְפָאִים עַם גָּדוֹל וָרָם כַּעֲנָקִים, אָמַר כִּי עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, לֹא יִסְבֹּל אוֹתוֹ עֶרֶשׂ עֵצִים כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם, וְהוּא בְּעִיר רַבָּה שֶׁהָיְתָה עִיר מוֹשָׁבוֹ, וְכַאֲשֶׁר הִשְׁמִידוּ בְּנֵי עַמּוֹן אֶת הָרְפָאִים כַּאֲשֶׁר נִזְכַּר לְמַעְלָה ב כא וְנִלְכְּדָה עִירוֹ נִצַּל הוּא לְבַדּוֹ מִיָּדָם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי רַק עוֹג נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, וְהִנֵּה נִשְׁאֲרָה מִטָּתוֹ שָׁמָּה בְּרַבָּה אֲשֶׁר הִיא עַתָּה לִבְנֵי עַמּוֹן, וְהָעַמּוֹנִים קִיְּמוּ אוֹתָהּ לְעֵדוּת כִּי הִשְׁמִידוּ עַם גָּדוֹל וָרָם, וְהָאִישׁ הַגִּבּוֹר אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים לָכְדוּ מִמֶּנּוּ מַלְכוּתוֹ. וְזֶה טַעַם הִנֵּה, כְּלוֹמַר הִנֵּה הָעֵדוּת קַיֶּמֶת שֶׁהִיא עֶרֶשׂ בַּרְזֶל וַאֲרֻכָּה וּרְחָבָה מְאֹד, וְקַיֶּמֶת הִיא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, כִּי עַרְשׂוֹ אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרוֹת הָיְתָה לְשָׁלָל וְאָבְדָה:

2 וְטַעַם בְּאַמַּת אִישׁ, הַגָּדוֹל בִּבְנֵי אָדָם, כְּמוֹ וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ מלכים א ב ב. וְעַל דַּעַת אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על דברים ג':י"א בְּאַמַּת אִישׁ, בְּאַמַּת הָאִישׁ, וְתַרְגּוּם מְלַךְ, וְכֵן אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד במדבר כח ד, בַּלַּיְלָה הוּא בראשית יט לג, וְכֵן רַבִּים, כְּלוֹמַר בְּאַמַּת עוֹג עַצְמוֹ:

1 וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִיא, אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה מִנַּחַל אַרְנוֹן עַד הַר חֶרְמוֹן יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִיא: מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן, אֵינוֹ מְחֻבָּר לְרֹאשׁוֹ שֶׁל מִקְרָא אֶלָּא לְסוֹפוֹ, עַל נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי, אֲבָל לְעִנְיַן יְרֻשָּׁה עַד הַר חֶרְמוֹן הָיָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על דברים ג':י"ב. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי יֹאמַר וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת שֶׁיָּרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִיא מֵעֲרוֹעֵר נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי, וְכֵן וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְכֵן רַבִּים:

1 כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים, פֵּרוּשׁ וְכֹל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן אֲשֶׁר הוּא נִקְרָא אֶרֶץ רְפָאִים, כִּלְשׁוֹן וְכֹל הַהִקְדִּישׁ שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְשָׁאוּל בֶּן קִישׁ דהי"א כו כח, הַהוֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת עזרא י יז, שֶׁהַהֵ"א בָּהֶם בִּמְקוֹם אֲשֶׁר, וְכֵן רַבִּים. וְהָיָה נִקְרָא מִכְּלַל אֶרֶץ רְפָאִים עַל שֵׁם עוֹג הַמּוֹלֵךְ בָּהּ אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מִתְּחִלָּה לָרְפָאִים וְנִשְׁאֲרָה לְעוֹג, כִּי הוּא וְהָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ מִיֶּתֶר הָרְפָאִים:

1 וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר כִּבּוּשׁ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג וְאָמַר דברים ג':כ"א וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִיא, הִזְכִּיר כִּי אֲנִי לֹא אֶעֱבֹר שָׁם, כִּי הִתְחַנַּנְתִּי אֶל הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְלֹא שָׁמַע אֵלַי, וְצִוָּה אוֹתִי לְחַזֵּק אֶת יְהוֹשֻׁעַ כִּי הוּא יַעֲבֹר. וְטַעַם בָּעֵת הַהִיא, רֶמֶז לְעֵת הַגְּזֵרָה שֶׁהִזְכִּיר דברים א':ל"ז גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה', וְלֹא נִזְכְּרָה שָׁם הַתְּחִנָּה בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה. וְהַנָּכוֹן כִּי בָּעֵת הַהִיא בָּעֵת הַנִּזְכֶּרֶת שֶׁכָּבַשְׁתִּי סִיחוֹן וְעוֹג וְהִתְחַלְתִּי לְהִלָּחֵם בָּעֲמָמִין שֶׁנִּתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל וְחִלַּקְתִּי הָאָרֶץ לִשְׁנֵי הַשְּׁבָטִים, וְהָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לוֹ במדבר כז יב עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה, כִּי אָז בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַדָּבָר וְהִתְחַנֵּן הַתְּחִנָּה הַזֹּאת, וְכַאֲשֶׁר לֹא שָׁמַע הַשֵּׁם בְּקוֹלוֹ חָזַר וְהִתְפַּלֵּל, יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה, כְּמוֹ שֶׁנִּזְכַּר שָׁם דברים ג':ט"ז, וְזֶהוּ וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ דברים ג':כ"ח. אֲבָל הִזְכִּיר שָׁם הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר נַעֲנָה עָלֶיהָ, וְכָאן הִזְכִּיר זֶה לְהוֹדִיעַ כִּי הָאָרֶץ הָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו מְאֹד וְלֹא זָכָה אֵלֶיהָ בַּעֲבוּרָם, וְכָל זֶה מִתּוֹכְחוֹתָיו:

1 ה' אֱלֹהִים, רַחוּם בַּדִּין, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על דברים ג':כ"ד. וְלֹא הִשְׁגִּיחַ הָרַב כִּי הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן הוּא כָּתוּב בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת וְהַשֵּׁנִי הוּא כָּתוּב בְּיוּ"ד הֵ"א, שֶׁבּוֹ אָמְרוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה' זוֹ מִדַּת רַחֲמִים, אֱלֹהִים זוֹ מִדַּת הַדִּין. אֲבָל הַשֵּׁמוֹת הַנִּזְכָּרִים כָּאן אָדוֹן בְּמִדַּת רַחֲמִים. וְכָךְ אָמְרוּ בִּילַמְּדֵנוּ, אָמַר לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִי מִתְבְּעֵי לִי בְּדִין הַב לִי, וְאִי לָא מִתְבְּעֵי לִי בְּדִין רַחֵם עָלַי. כְּשֵׁם שֶׁאָמַר אַבְרָהָם ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי וְגוֹ', וְגַם בְּאַבְרָהָם כָּךְ הֵם כְּתוּבִים הָרִאשׁוֹן אָלֶ"ף דָּלֶ"ת וְהַשֵּׁנִי יוֹ"ד הֵ"א. וְעִנְיַן הַפָּרָשָׁה יוּבַן בָּזֶה, כִּי אָמַר וָאֶתְחַנַּן וְלֹא אָמַר וָאֶתְפַּלֵּל, כִּי יְדַבֵּר בִּתְחִנָּה. וְאָמַר אָדוֹן אֲשֶׁר בְּךָ הָרַחֲמִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ, כָּךְ הִיא תְּחִלַּת נְבוּאָתִי שֶׁהֶרְאֵיתָ לִי כְּבוֹדְךָ, דִּכְתִיב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים שמות ג ו, עִם הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה, וְהָרְאֵיתִי לָדַעַת מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיוּ כְּמַעֲשֶׂיךָ הַגְּדוֹלִים וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ הַחֲזָקוֹת. וּמִכָּאן תָּבִין עוֹד בַּמֶּה הִתְאַנַּף בּוֹ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד. אֲבָל לְשׁוֹן סִפְרֵי ואתחנן כד, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה' זוֹ מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֱלֹהִים זוֹ הִיא מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם. וְהַכַּוָּנָה לְפָרֵשׁ כִּי הַשֵּׁם הַשֵּׁנִי בְּכָאן הוּא מִדַּת הָרַחֲמִים, וְהוּא הַשֵּׁם הַמְיֻחָד, וּשְׁאָר הַשֵּׁמוֹת כֻּלָּן מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ אֱלֹהִים שֶׁהוּא שֵׁם גַּם לַדַּיָּנִים, וְכָל שֶׁכֵּן אָלֶ"ף דָּלֶ"ת שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲדוֹנִים. וְהִנֵּה הִשְׁלִים הַתּוֹכָחוֹת בָּזֶה שֶׁהוֹדִיעַ אוֹתָם שֶׁגָּרְמוּ אֲבוֹתֵיהֶם רָעָה עַל עַצְמָם וְגַם עָלָיו גָּרְמוּ עֹנֶשׁ שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ לָאָרֶץ, אֲבָל הֵם הַבָּנִים יַעַבְרוּ וְיִירְשׁוּ אוֹתָהּ אִם לֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה. וּלְכָךְ יַתְחִיל עַתָּה לְהַזְהִירָם בִּכְלָלֵי הַמִּצְוֹת שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם וְלֹא יִגְרְעוּ מֵהֶם:

24 רמב"ן על דברים פתח ↗

וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה', יֹאמַר כִּי הֻצְרַכְתִּי לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיכֶם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה עַל הַחֵטְא הַגָּדוֹל הַזֶּה, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ה' לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם עַד שֶׁאֶתְפַּלֵּל אֶל ה' וָאוֹמַר אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, כִּי זֹאת הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם רִדְתּוֹ מִן הָהָר, וּמִמֶּנָּה נַעֲנָה בְּוַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ שמות לב יד. וְלֹא הִזְכִּיר תְּפִלַּת הָאַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה כִּי אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם. וְטַעַם הַשֵּׁמוֹת הַכְּתוּבִים בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת יוֹ"ד הֵ"א פֵּרַשְׁתִּיו רמב"ן על דברים ג':כ"ד:

24 מחוקקי יהודה יהל אור פתח ↗

ה כי בפ' קניתי איש וגו' לא נזכר שם אלהים, כי אם שם הוי"ה, והוא שם העצם לבדו, להורות על אור השכל הנמצא באדם בכח, ובשיטה ראשונה "ע"כ אמרה קניתי איש את ד', שקבל בארץ כח עליון לא ע"י מלאך, אלא על ידי השם לבדו, בכל התורה כולה חוץ ממקום אחד שאמר משה כי טרם תיראון מפני ד' אלהים שמות ט ל, בעבור שאמר פרעה "ורב מהיות קולות אלהים" שם פ' כח אולי מערער יטעון בעבור "ד' אלהים אתה החילות" דבר' ג כד והוא באל"ף דל"ת", ע"כ, ולבאר זה אקדים לך מה שפי' הח' ז"ל שמות שם עם תוספות ביאורי ותבין מה שפי' פה, כי פרעה אמר למשה ולאהרן שמות ט כח "העתירו אל ד'" הזכיר שם העצם ואח"כ יאמר שם "ורב מהיות קולות אלהים", ואמר קולות אלהים ולא הזכיר שם העצם, ויאמר הח' ז"ל שם מפני שהוא מודה שיש אלהים, ובעבור שלא אמר קולות ד' בשם העצם חבר משה שם העצם והתואר ואמר שם פ' ל "כי טרם תיראון מפני ד' אלהים", והטעם כי השם הוא אלהים לבדו, ולא תמצא ככה בדברי משה בכל התורה, ואין טענה ממלת "ד' אלהים אתה החילות" דבר' ג כד כי באל"ף דל"ת הוא כתוב, ועיין ברמב"ן שם מה שכתב בזה:

« רמב"ן על דברים ב׳:ל״ד רמב"ן על דברים ד׳:ב׳ »