רמב"ם על משנה יומא ו׳

1 שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שניהן שוין כו': החזיר מלת שני בשעירי יום הכפורים שלשה פעמים והוא אמרו ויקרא טז ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים. ואמר ולקח את שני השעירים. ואמר ונתן על שני השעירים גורלות. ובאה הקבלה שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים. ואמרו מצוה ולא אמרו חובה לפי שאמר אחר כך השעיר ולא אמר האחד יראה שרוצה בו שעיר מ"מ.

2 ואמרו בכאן ויאמר אם של שם מת ואם של עזאזל מת אינו רוצה שיאמר השני מאמרים להוציא את הספק כמו שאמרנו בפסחים אם גדי אמר לי רבי ואם טלה אמר לי רבי כי אינו ספק אצלו כיון שאחר הגורל מת אחד מהם אבל הוא מספר איך יהיה מאמרו אם של שם מת או איך יאמר אם של עזאזל מת.

3 ואמרו והשני ירעה עד שיסתאב רוצה בו השני מן השנים שהגריל עליהם בסוף כי פסק ההלכה אין בעלי חיים נדחין.

4 וענין מיתה שתאסף לבית ויניחוה עד שתמות וידוע כי שעירי יום הכפורים הם חטאת ציבור אמר השם יתברך שם ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת. ואין הלכה כרבי יהודה:

5 בא לו אצל שעיר המשתלח וסומך שתי ידיו עליו כו': כבר בארתי לך פ"ד הל' ב כי סדר הוידוי חטא עון ופשע:

6 מסרו למי שהיה מוליכו הכל כשרין להוליכו כו': באה הקבלה כי מה שאמר הש"י שם איש להכשיר את הזר:

7 וכבש עשו לו מפני הבבליים שהיו מתלשים בשערו כו': מיקירי ירושלים היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה כו': הריס שני חלקים מחמשה עשר מן המיל ובמיל שבעה ריסין ומחצה והיה מירושלים עד המקום ששמו צוק שנים עשר מילין והם תשעים ריסין והיה בין כל סוכה וסוכה מיל והוא אלפים אמה שהוא תחום שבת נשאר בין הסוכה האחרונה ובין הצוק שני מילין:

8 על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים כו': כבר ידעת כי בין כל סוכה וסוכה תחום שבת על כן היה אפשר להם ללותו מסוכה לסוכה הסמוכה לה והסוכה האחרונה שבינה ובין הצוק שני מילין וא"א להלך אלא מיל שהוא תחום שבת ולפיכך עומד מרחוק:

9 מה היה עושה חולק לשון של זהורית כו': לא היה קושר הלשון כולו בצוק שמא ילבין קודם דחיית השעיר ויחשבו כי העונות מתכפרין קודם שידחה השעיר. ומה שחייב שלא יקשור אותו כולו בין קרנותיו שמא בשעת דחייתו יכוף ראשו ולא יראה לשון של זהורית אם הלבינה ותחלוש דעתן שיחשבו שהכפרה לא נשלמה ולשון התורה במשלח השעיר שהוא מטמא בגדים אמר יתברך שם והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו. ואין הלכה כרבי שמעון:

10 בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין קרעו והוציא כו': קלען במקלעות פירוש שירים חתיכות הבשר בלי הפשטה לאומרו יתברך שם את ערתם ואת בשרם ולשון התורה שם והשורף אותם יכבס בגדיו ואין הלכה כרבי שמעון:

11 אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר כו': דרכיות הם מצבות גדולות שהשומרים עומדים שם ומניפין בסודרין ורבי יהודה סובר כי משהגיע שעיר למדבר נעשית מצותו אע"פ שלא הגיע לצוק ולפיכך משערין שיעור כדי שמגיע לבית חורון שהוא במדבר בלבד. ואין הלכה כרבי יהודה.