רמב"ם על משנה יומא ה׳:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רמב"ם על משנה יומא ה׳:א׳ רמב"ם על משנה יומא ה׳:ד׳ »

3 נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ, נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל:

פירוש רמב"ם על משנה יומא ה׳:ג׳

3 נוטל את הדם ממי שהיה ממרס בו נכנס כו': נכנס במקום שנכנס ענינו למקום שנכנס בקטרת בין בדי הארון והיה מזה מן הדם לפני הארון. כמו שאמר הש"י שם על הכפרת ולפני הכפרת:

4 כמצליף כמי שמלקה בשוט: והיה מחזיר פעמיים מלת אחת כדי שלא יטעה במנין. והיה מונה ההזאה הראשונה מכלל שבע של מטה והש"י אמר שם והזה באצבעו והיא ההזאה הראשונה ואח"כ מן הדם באצבעו ז' פעמים כך באה הקבלה וכאילו הוא העיקר:

5 וכן הוא הבסיס.

« רמב"ם על משנה יומא ה׳:א׳ רמב"ם על משנה יומא ה׳:ד׳ »