רמב"ם על משנה שביעית ב׳:ד׳

4 זוהמא. שם לריח רע ופי' שמנהג עובדי האדמה לסוך הנטועים בשמן שיש לו ריח רע כדי שיריחו אותם התולעים אוכלי האילנות וירחקו מהם:

5 וכורכין. הוא שיקבץ הענפים והפארות ויקשרם כדי שיעלו למעלה במישור ולא ינטו על הארץ:

6 וקוטמין. הוא לכרות קצתם כשיצטרך לזה:

7 ועושין להם בתים. עושין להם צללים להסך מן הגשם והשמש שלא יזיקום:

8 ומשקין אותן. שופכין מים על ראש האילן וירד על גוף האילן כולו וישקהו:

9 ואמר ר' אליעזר בר' צדוק. שבשנה שביעית עצמה מותר זה:

10 ונוף. הוא ראש האילן ר"ל הענפים והעלין:

11 והעיקר. הוא השרש ואין הלכה כר' אליעזר בר' צדוק: