רמב"ם על משנה פאה ד׳:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור משנה פאה ד׳:א׳
1 הַפֵּאָה נִתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקָע. בְּדָלִית וּבְדֶקֶל, בַּעַל הַבַּיִת מוֹרִיד וּמְחַלֵּק לָעֲנִיִּים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף בַּחֲלִיקֵי אֱגוֹזִים. אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לְחַלֵּק וְאֶחָד אוֹמֵר לָבוֹז, לָזֶה שׁוֹמְעִין, שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה:
פירוש רמב"ם על משנה פאה ד׳:א׳
1 אמר הכתוב לא תכלה פאת שדך בקצרך ויקרא כ״ג:כ״ב בא ללמדנו שיניחנו פאה מחוברת לקרקע וזה בקציר ומה שדומה לזה מן הדברים שאפשר לקטן ולגדול לקחתה:
2 ודלית. שם לגפן כמו דליותיו יחזקאל יז:
3 ובדקל התמר. וחליקי האגוזים אגוזי פרך והם מין אגוזים והוא מאד גבוה:
4 ופירוש לבוז שיקח כל אחד מה שיוכל ואין הלכה כרבי שמעון: