רמב"ם על משנה מועד קטן ב׳:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רמב"ם על משנה מועד קטן ב׳:ג׳ רמב"ם על משנה מועד קטן ב׳:ה׳ »

4 אֵין לוֹקְחִין בָּתִּים, עֲבָדִים וּבְהֵמָה, אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אוֹ לְצֹרֶךְ הַמּוֹכֵר, שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכָל. אֵין מְפַנִּין מִבַּיִת לְבַיִת, אֲבָל מְפַנֶּה הוּא לַחֲצֵרוֹ. אֵין מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן. וְאִם חוֹשֵׁשׁ לָהֶם, מְפַנָּן לְחָצֵר אַחֶרֶת:

פירוש רמב"ם על משנה מועד קטן ב׳:ד׳

4 אין לוקחין בתים עבדים ובהמה אלא לצורך המועד כו': אין מפנין מבית לבית אבל מפנה כו': מבית לבית פי' מבית זה לבית אחר

5 ואמר מפנה הוא לחצרו רצה לומר שמפנה אותן לבית אחר שבאותו חצר וכשהכלים הם לצורך המועד כגון כרים וכסתות ומצעות וכלי אכילה ושתיה מביאין אותן מבית האומן:

« רמב"ם על משנה מועד קטן ב׳:ג׳ רמב"ם על משנה מועד קטן ב׳:ה׳ »