רמב"ם על משנה מועד קטן ב׳:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור משנה מועד קטן ב׳:א׳
1 מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ פוֹעֲלִים, טוֹעֵן קוֹרָה רִאשׁוֹנָה וּמַנִּיחָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ:
פירוש רמב"ם על משנה מועד קטן ב׳:א׳
1 מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס כו': רצה לומר שהטעוהו שלא עמדו האומנים בתנאם עמו.
2 ואמר לאחר המועד ולא אמר אחר האבל ללמדך שהדברים שאסור לאדם לעשות בידיו בימי אבלו כמו הפיכת זיתיו שהוא מותר לעשותן בחולו של מועד.
3 וקורה ראשונה שיטחנו הזיתים הטחינה הראשונה בלבד.
4 וזולף הוא שיגרוף אותם מן הבור.
5 וגומר הוא שיסחוט הזיתים כדי שיצא מהם כל השמן.
6 וגף הוא שיסתום פי החבית והלכה כרבי יוסי: