רמב"ם על משנה כלאים 9 פרקים

רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ז׳ רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ט׳ »

8 אֵין סוֹמְכִין לִשְׂדֵה תְבוּאָה חַרְדָּל וְחָרִיעַ, אֲבָל סוֹמְכִין לִשְׂדֵה יְרָקוֹת חַרְדָּל וְחָרִיעַ. וְסוֹמֵךְ לְבוּר, וּלְנִיר, וּלְגָפָה, וּלְדֶרֶךְ, וּלְגָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּלְחָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, וּלְאִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל הָאָרֶץ, וּלְסֶלַע גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה:

פירוש רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ח׳

8 חריע בלשון ישמעאל עצפור ואלו שני מינין מפסידין התבואה וכבר הקדמנו שאין להזהר בענין כלאים אלא בשדה שלו וכשנראה חרדל וחריע סמוך לתבואה נדע שבעל השדה זרעו שלא היה מניח לאחר לזרוע אותו אבל היה מרחיקו ואם היה שדה ירקות יהיה מותר שאפשר לומר של אחר הן שאלו שני מינין אינן מפסידין הירקות והם סוף שדה אחר: ומה שאמר סמוך לבור. ר"ל שכשיהיה בין זה החרדל והתבואה אחד מאלו המפרישים יהיה מותר:

9 ואילן שהוא מיסך על הארץ הוא שידבקו ענפיו לארץ וידמה לאהל:

« רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ז׳ רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ט׳ »