בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ג׳ רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ה׳ »
מקור משנה כלאים ב׳:ד׳
4 זְרוּעָה וְנִמְלַךְ לְנָטְעָהּ, לֹא יֹאמַר אֶטַּע וְאַחַר כָּךְ אוֹפָךְ, אֶלָּא הוֹפֵךְ וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵעַ. נְטוּעָה וְנִמְלַךְ לְזָרְעָהּ, לֹא יֹאמַר אֶזְרַע וְאַחַר כָּךְ אֲשָׁרֵשׁ, אֶלָּא מְשָׁרֵשׁ וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ. אִם רָצָה, גּוֹמֵם עַד פָּחוֹת מִטֶּפַח, זוֹרֵעַ, וְאַחַר כָּךְ מְשָׁרֵשׁ:
פירוש רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ד׳
4 זריעת הזרעונים כמו התבואה וקטניות וזרעוני גנה נקראת זריעה ומטע האילנות נקרא נטיעה ומלת אשרש ומשרש גזור ממלת שרש וענינו לכרות השרש ולעקור אותו וכבר נמצא בספרי הנבואה ושרשך מארץ חיים תהילים נ״ב:ז׳:
5 גומם עד פחות מטפח. יכרות השרשים עד שלא ישתייר מהם בארץ אלא פחות מעומק טפח ויזרע בארץ ההיא ואחר כך יעמיק לעקור את הכל עד שלא ישתייר כלום:
« רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ג׳ רמב"ם על משנה כלאים ב׳:ה׳ »