רמב"ם על משנה עדיות ג׳:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רמב"ם על משנה עדיות ג׳:י׳ רמב"ם על משנה עדיות ג׳:י״ב »

11 אַף הוּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְהָקֵל. מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּטּוֹת, וּמְנִיחִין אֶת הַמֻּגְמָר בְּיוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂים גְּדִי מְקֻלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים. וַחֲכָמִים אוֹסְרִים:

פירוש רמב"ם על משנה עדיות ג׳:י״א

11 מכבדין בין המטות. ואע"פ שהקרקע עפר:

12 ומניחין את המוגמר. שורפין את הקטורת להריח בה אבל לגמר את הכלים והבגדים לדברי הכל אסור:

13 וגדי מקולס הוא שיהיה צלי ראשו על כרעיו ועל קרבו כגון שה הפסח שהיו אוכלים בירושלם והלכה כחכמים:

« רמב"ם על משנה עדיות ג׳:י׳ רמב"ם על משנה עדיות ג׳:י״ב »