רלב"ג על התורה, הקדמה רט״ו

מהדורה: רלב"ג על התורה, ונציה ש"ז

215 נזיר פתח ↗

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ טָעוּת — הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין הֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד? אָמַר ״שׁוֹר שָׁחוֹר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ״, וְיָצָא לָבָן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. ״דִּינַר זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ״, וְעָלָה שֶׁל כֶּסֶף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. ״חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹנָה הֲרֵי הִיא הֶקְדֵּשׁ״, וְעָלְתָה שֶׁל שֶׁמֶן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. גְּמָ׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הֶקְדֵּשׁ כּוּ׳. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי — דְּיָלְפִינַן תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ מִסּוֹף הֶקְדֵּשׁ. מָה תְּמוּרָה אֲפִילּוּ בְּטָעוּת — אַף הֶקְדֵּשׁ אֲפִילּוּ בְּטָעוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הָנֵי מִילֵּי תְּמוּרָה. אֲבָל אַחוֹתֵי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת — לָא מַחֲתִינַן. וּלְבֵית שַׁמַּאי, מָה אִילּוּ אָמַר ״הָרֵי זֶה תַּחַת זֶה לַחֲצִי הַיּוֹם״ מִי הָוְיָא תְּמוּרָה מֵהַהִיא שַׁעְתָּא? אֶלָּא עַד דְּמָטֵי חֲצִי הַיּוֹם הוּא דְּהָוְיָא תְּמוּרָה. הָכִי נָמֵי לְכִי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא! אָמַר רַב פָּפָּא: לְכָךְ נֶאֱמַר ״רִאשׁוֹן״ לִכְשֶׁיֵּצֵא רִאשׁוֹן. וְהָא ״שׁוֹר שָׁחוֹר״ קָאָמַר, מִי לָא עָסְקִינַן דְּלֵית לֵיהּ אֶלָּא הַאי? לָא צְרִיכָא, דְּאִית לֵיהּ תְּרֵין תְּלָתָא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אִם כֵּן, ״שֶׁיֵּצֵא בָּרִאשׁוֹן״ מִיבְּעֵי לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִבַּרְנִישׁ לְרַב אָשֵׁי: הַאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הוּא? הֶקְדֵּשׁ בְּכַוָּונָה הוּא! מִשּׁוּם דְּאַטְעֲיֵיהּ לְדִיבּוּרֵיהּ קַמָּא. וְסָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת לָא הָוֵי הֶקְדֵּשׁ? וְהָתְנַן: מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר וְנִשְׁאַל לַחֲכָמִים וְהִתִּירוּ, וְהָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מוּפְרֶשֶׁת — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁהֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הוּא, וְתֵצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר?! מִכְלָל דְּסָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הָוֵי הֶקְדֵּשׁ! אֶלָּא בֵּית הִלֵּל הוּא דְּקָא טָעוּ, סָבְרִי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי מִשּׁוּם דְּהֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הָוֵי הֶקְדֵּשׁ. וְאָמְרִי לְהוֹן בֵּית שַׁמַּאי: לָאו מִשּׁוּם הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הוּא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאַטְעֲיֵיהּ לְדִיבּוּרֵיהּ קַמָּא. וְסָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת לָא הָוֵי הֶקְדֵּשׁ? תָּא שְׁמַע: הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְאֶחָד בָּא כְּנֶגְדָּן, וְאָמַר אֶחָד: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה פְּלוֹנִי״, וְאֶחָד אָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה פְּלוֹנִי״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִים״, ״שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִים״ — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כּוּלָּם נְזִירִים. וְהָא הָכָא הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הוּא, וְקָתָנֵי: כּוּלָּם נְזִירִים! אָמְרִי: סָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הָוֵי הֶקְדֵּשׁ, הָכָא לָא. אַבָּיֵי אָמַר: לָא קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּקָאֵים בְּצַפְרָא, אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּקָאֵים בְּטִיהֲרָא, וְאָמַר: שׁוֹר שָׁחוֹר שֶׁיָּצָא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן לֶיהֱוֵי הֶקְדֵּשׁ. וַאֲמַרוּ לֵיהּ: לָבָן נְפַק. וַאֲמַר לְהוֹן: אִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּלָבָן נְפַק לָא אֲמַרִי שָׁחוֹר. וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּקָאֵים בְּטִיהֲרָא עָסֵיק? וְהָקָתָנֵי: ״דִּינָר שֶׁל זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה״! תְּנִי ״שֶׁעָלָה״. ״חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה״! תְּנִי ״שֶׁעָלְתָה״. אָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא — לַקְיָא, חִיוָּרָא בְּאוּכָּמָא — לַקְיָא. תְּנַן: ״שָׁחוֹר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן הֶקְדֵּשׁ״. קָא סָלְקָא דַּעְתִּין: כִּי מַקְדִּישׁ — בְּעַיִן רָעָה מַקְדִּישׁ, וְאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָוֵי הֶקְדֵּשׁ! וְאֶלָּא מַאי, בְּעַיִן יָפָה מַקְדִּישׁ? ״דִּינָר שֶׁל זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן״ וְעָלָה כֶּסֶף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ. וְאֶלָּא מַאי — בְּעַיִן רָעָה מַקְדִּישׁ? חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן, וְעָלָה שֶׁל שֶׁמֶן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ. וְהָא שֶׁמֶן עָדִיף מִיַּיִן! אִי מִשּׁוּם הָא לָא קַשְׁיָא: בְּגָלִילָא שָׁנוּ, דְּחַמְרָא עָדִיף מִמִּשְׁחָא. רֵישָׁא קַשְׁיָא לְרַב חִסְדָּא! אָמַר לְךָ רַב חִסְדָּא: כִּי אֲמַרִי — בְּתוֹרָא דְקַרְמְנָאֵי. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא — לְמַשְׁכֵּיהּ, סוּמָּקָא — לְבִשְׂרֵיהּ, חִיוָּרָא — לְרִדְיָא. וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא לַקְיָא! כִּי אֲמַרִי, בְּתוֹרָא דְקַרְמוֹנָאֵי. מַתְנִי׳ מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר, וְנִשְׁאַל לְחָכָם וַאֲסָרוֹ — מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנָּדַר. נִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּירוֹ, הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מוּפְרֶשֶׁת — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: אִי אַתֶּם מוֹדִים בָּזֶה שֶׁהוּא הֶקְדֵּשׁ טָעוּת שֶׁתֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר?! אָמַר לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: אִי אַתֶּם מוֹדִים בְּמִי שֶׁטָּעָה וְקָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״, שֶׁהוּא מְקוּדָּשׁ? אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: לֹא הַשֵּׁבֶט קִידְּשׁוֹ. וּמָה אִילּוּ טָעָה וְהִנִּיחַ אֶת הַשֵּׁבֶט עַל שְׁמִינִי וְעַל שְׁנֵים עָשָׂר, שֶׁמָּא עָשָׂה כְּלוּם? אֶלָּא, כָּתוּב שֶׁקִּידֵּשׁ הָעֲשִׂירִי — הוּא קִידֵּשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת אַחַד עָשָׂר. גְּמָ׳ מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא רַבִּי יוֹסֵי וְלָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: מִי שֶׁנָּדַר וְעָבַר עַל נְזִירוּתוֹ — אֵין נִזְקָקִין לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן מוֹנֶה בָּהֶן אִיסּוּר כַּיָּמִים שֶׁנָּהַג בָּהֶם הֶיתֵּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: דַּיּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. אִי רַבָּנַן, קַשְׁיָא נְזִירוּת מוּעֶטֶת. אִי רַבִּי יוֹסֵי, קַשְׁיָא נְזִירוּת מְרוּבָּה! אִיבָּעֵית תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי, וְאִיבָּעֵית תֵּימָא רַבָּנַן. אִיבָּעֵית תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי: כָּאן בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה, כָּאן בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת. וְאִיבָּעֵית תֵּימָא רַבָּנַן: לָא תֵּימָא מִשָּׁעָה שֶׁנָּזַר, אֶלָּא אֵימָא כְּמִשָּׁעָה שֶׁנָּזַר. נִשְׁאַל לַחֲכָמִים וְהִתִּירוּהוּ וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִדְּבֵית שַׁמַּאי נִשְׁמַע לִדְבֵית הִלֵּל. לָאו אָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הָוֵי הֶקְדֵּשׁ, כֵּיוָן דְּאִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּלָאו שַׁפִּיר נָזַר — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. לְבֵית הִלֵּל נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּאָמְרִי תְּמוּרָה בְּטָעוּת הָוְיָא תְּמוּרָה — הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ לְעִיקַּר הֶקְדֵּשׁ. אֲבָל הֵיכָא דְּמִיתְעֲקַר עִיקַּר הֶקְדֵּשׁ — אִיתְעֲקַר נָמֵי תְּמוּרָה. אָמַר מָר: אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁאִילּוּ קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי כּוּ׳. אִיתְּמַר: מַעֲשֵׂר, רַב נַחְמָן אָמַר: טָעוּתוֹ, וְלֹא כַּוּוֹנָתוֹ. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמְרִי: טָעוּתוֹ, וְכׇל שֶׁכֵּן כַּוּוֹנָתוֹ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ טָעוּתוֹ וְלֹא כַּוּוֹנָתוֹ, דְּקָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁאִילּוּ קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי, וְלָעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי, וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי, שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן מְקוּדָּשִׁין? וְאִישְׁתִּיקוּ בֵּית הִלֵּל. לֵימְרוּ לְהוֹן: מָה לְמַעֲשֵׂר שֶׁכֵּן אֵינוֹ קָדוֹשׁ בְּכַוּוֹנָה. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא אָמְרִי לְהוֹן, דְּקַל וָחוֹמֶר הוּא: מָה מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ בְּכַוּוֹנָה — קָדוֹשׁ בְּטָעוּת, הֶקְדֵּשׁ, שֶׁקָּדוֹשׁ בְּכַוּוֹנָה — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! וְלָא הִיא, דְּהֶקְדֵּשׁ בְּדַעְתָּא דְמָרֵיהּ תְּלֵי. מַתְנִי׳ מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת בְּהֶמְתּוֹ, וּמְצָאָהּ שֶׁנִּגְנְבָה. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְנְבָה בְּהֶמְתּוֹ נָזַר — הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְאִם מִשֶּׁנִּגְנְבָה בְּהֶמְתּוֹ נָזַר — אֵינוֹ נָזִיר. וְזוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם הַמָּדִי: כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, אָמַר לָהֶם נַחוּם הַמָּדִי: אִילּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִין שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, הֱיִיתֶם נוֹזְרִים? אָמְרוּ לוֹ: לֹא. וְהִתִּירָן נַחוּם הַמָּדִי. וּכְשֶׁבָּא הַדָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים אָמְרוּ: כׇּל שֶׁנָּזַר עַד שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — נָזִיר. וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — אֵינוֹ נָזִיר. גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: שַׁטְפוּהוּ רַבָּנַן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאוֹקְמֻיהּ בְּשִׁיטְתַיְיהוּ. דִּתְנַן: פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְאָמַר רָבָא: אַף עַל גַּב דַּאֲמוּר רַבָּנַן אֵין פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, אֲבָל פּוֹתְחִין בִּתְנַאי נוֹלָד. הֵיכִי דָּמֵי? אָמְרִי לְהוֹן: אִילּוּ אֲתָא אִינִישׁ וַאֲמַר לְכוֹן דְּחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִי הֲוָה נָדְרִיתוּן? אָמַר רַב יוֹסֵף: אִי הֲוַאי הָתָם, הֲוָה אָמֵינָא לְהוֹן: הָכְתִיב ״הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵמָּה״ — זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי. נְהִי דְּיָדְעִין לְהוֹן דְּיִחְרוּב, מִי יוֹדְעִין לְאִימַּתִּי?! אָמַר אַבָּיֵי: וְלָא יָדְעִין לְאִימַּת? וְהָכְתִיב: ״שָׁבוּעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קׇדְשֶׁךָ״! וְאַכַּתִּי מִי יָדְעִינַן בְּהֵי יוֹמָא?! מַתְנִי׳ הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְאֶחָד בָּא כְּנֶגְדָּן, אָמַר אֶחָד מֵהֶן: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה פְּלוֹנִי״, וְאֶחָד אָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה פְּלוֹנִי״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִים״, ״שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִים״. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו. וְרַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר. הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו — אֵינוֹ נָזִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֹאמַר ״אִם הָיָה כִדְבָרַי — הֲרֵינִי נְזִיר חוֹבָה, וְאִם לָאו — הֲרֵינִי נְזִיר נְדָבָה״. גְּמָ׳ מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו, אַמַּאי הָוֵי נָזִיר? אָמַר רַב יְהוּדָה, אֵימָא: מִי שֶׁנִּתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו. אַבָּיֵי אָמַר, כְּגוֹן דְּאָמַר: ״אִי נָמֵי לָאו פְּלוֹנִי הוּא — אִי הָוֵי נָזִיר״. וּמַאי ״לֹא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו״ — לֹא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים, אֶלָּא דְּבָרָיו אַחֲרוֹנִים. הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו אֵינוֹ נָזִיר כּוּ׳. טַעְמָא מִשּׁוּם דְּהִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו, הָא אָתֵי לְקַמַּן — הָוֵי נָזִיר. מַנִּי? אִילֵימָא רַבִּי טַרְפוֹן — מִי הָוֵי נָזִיר? כֵּיוָן דִּבְשַׁעְתָּא דְּקָא נָזַר לָא יָדַע אִי פְּלוֹנִי הוּא וְאִי לָא, מִי חָלָה עֲלֵיהּ נְזִירוּת? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן: אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה! אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה דִּכְרִי הוּא. דְּתַנְיָא: ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁיְּהֵא בַּכְּרִי הַזֶּה מֵאָה כּוֹר״, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד — רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר כֵּיוָן דְּאִילּוּ לֹא נִגְנַב, דִּלְמָא הֲווֹ בֵּיהּ מְאָה כּוֹר וְהָוֵי נָזִיר — הַשְׁתָּא נָמֵי הָוֵי נָזִיר. וְהָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּאִי אֲתָא לְקַמַּן וְיָדְעִינַן דִּפְלוֹנִי הֲוַאי, הָוֵי נָזִיר — הַשְׁתָּא נָמֵי הָוֵי נָזִיר. מַתְנִי׳ רָאָה אֶת הַכּוֹי וְאָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה אֵינוֹ חַיָּה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה בְּהֵמָה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה בְּהֵמָה״. ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה וּבְהֵמָה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה לֹא חַיָּה וְלֹא בְּהֵמָה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִין״ — הֲרֵי כּוּלָּן נְזִירִין. גְּמָ׳ תָּנֵי חֲדָא: תִּשְׁעָה נְזִירִים, וְתַנְיָא אִידַּךְ: תֵּשַׁע נְזִירִיּוֹת. בִּשְׁלָמָא תִּשְׁעָה נְזִירִין — כְּגוֹן דְּהָוֵי גַּבְרֵי טְפֵי, דְּאִיתְּפִיס וְאָזֵיל בֵּיהּ. אֶלָּא תֵּשַׁע נְזִירִיּוֹת לְחַד גַּבְרָא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? בִּשְׁלָמָא שֵׁית מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כְּדִתְנַן. אֲבָל תְּלָת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּגוֹן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר, וּנְזִירוּת הַכֹּל עָלַי״. הַדְרָן עֲלָךְ בֵּית שַׁמַּאי

1 כל כנויי נזירות - פרק ראשון, הריני נזיר - פרק שני, מי שאמר הריני נזיר מגלח - פרק שלישי, הריני נזיר ושמע חבירו - פרק רביעי, בית שמאר אומרים הקדש - פרק חמישי, שלשה מינין אסורין - פרק ששי, כהן גדול ונזיר - פרק שביעי, שני נזירים שאמר להם - פרק שמיני, הגוים אין להם נזירות - פרק תשיעי:

רלב"ג על התורה Genesis 1:1 »