רלב"ג על נחמיה ד׳

1 ארוכה. רפואה:

2 כי החלו הפרצים להסתם. ר"ל כי החלו המקומות הפרוצים להסתם:

3 ולעשות לו תועה. ר"ל לעשות לעם ירושלים תועה שיתעו אותם שלא ידעו שהם רוצים להלחם בהם ולא ישמרו מהם ויהרגום בזאת התחבולה כי בזולת זאת התחבולה לא יוכלו להם כי הם רבים ועמהם גם כן יד המלך:

4 ונעמיד משמר עליהם. ר"ל חיל שהיו שומרים מהם או צופים לראות אם יבואו כדי שנהיה מוכנים להלחם בהם:

5 כשל כח הסבל וגו'. ר"ל חלש כח נושא המשא על כתפיו והעפר הרבה ויקשה לבנותו:

6 ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה. כי אמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום ונבעל בזה האופן את המלאכה וזאת היא התועה שאמרו צריהם לעשות להם:

7 עשר פעמים. פעמים רבות:

8 מכל המקומות אשר תשובו עלינו. ר"ל מכל המקומות אשר תשובו עלינו להתחבא שם לקום עלינו הודיעונו אלו היהודים והנה אמר תשובו לנקבות נסתרות כמו שאמר ותקרבו לנקבות נסתרות אמר ותקרבו עצמות יחזקאל ל"ז ז'. ואולם אמר תשובו כי כשהיו רואים במקום אחד שלא השיגו מבוקשם היו שבים למקום אחר וכן מקום אחר מקום וכאשר ידעתי המקום אשר אמרו להתחבא שם העמדתי מהמקומות התחתים והשפלים אשר אצל המקום ההוא אנשים בצחיחי הסלעים גבוהים מאד שיודיעו לנו בבוא צרינו והעמדתי העם מוכנים להלחם עליהם למשפחות עם כלי המלחמה. והנה העמידם למשפחות כי אנשי המשפחה כשיהיו יחד יתחזקו מאד כל אחד בעד אנשי משפחתו ויעזרו זה את זה עזר נפלא:

9 החורים. השרים ומתאר אותם בלובן מצד שמחתם כמו שמתאר בעלי היגון בשחרות אמר למה קודר אתהלך תהלים מ"ג ב' בל יתיצב לפני חשכים משלי כ"ב כ"ט:

10 ויפר האלהים את עצתם. ר"ל שמן אז לא חשבו להלחם בנו ולזה שבנו כלנו אל החומה אך היו נשמרים מהאויבים באופן שזכר אחר זה:

11 וחצים מחזיקים והרמחים. הוא"ו נוספת והרצון בו וחצים מחזיקים הרמחים כמו שאמר אחר זה וחצים מחזיקים ברמחים:

12 המגנים והקשתות והשריונים והשרים אחרי כל בית יהודה. ר"ל שכבר היו נושאים להם אחריהם המגנים והקשתות והשריונים והיו שם גם כן השרים מוכנים להלחם אם יצטרך:

13 והנושאים בסבל עומשים. ר"ל הנושאים המשאות שעומסים אותם בסבל על כתפיהם והנה הסבל הוא כמו כסת קטן ישימו עליו המשא:

14 השלח. הוא החרב שיכו בו במלחמה אשפאד"ה בלע"ז:

15 והתוקע בשופר אצלי. לתקוע בשופר לקבץ העם אליו כשיצטרך:

16 מעלות השחר עד צאת הכוכבים. הנה מרב שקדם על המלאכה היו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים והנה זכר אחר זה שכל זה הזמן יקרא יום אמר והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה והיה זה כן כי המיוחדת שבסגולות השמש היא שהוא הכוכב אשר אורו יזהיר שאר הכוכבים ובהיות הענין כן והיה מבואר שהשמש הוא סבת היום הוא מבואר שכל מה שיחזק אורו להסתיר הכוכבים ראוי שיקרא יום ואולם בעלית השחר יקרא יום אף על פי שהכוכבים נראים לפי שהאור ההוא עם שהוא מהשמש הנה הוא הולך וחזק ועוד שהאדם נעתק אז מהחשך אל האור וימשול מפני זה לראות המוחשים יותר ממה שימשול על זה בתחלת הלילה כשיהיה עדיין קצת אור השמש בפאת מערב וזה מבואר מאד. והנה צאת הכוכבים יקרא כשיראו שלשה כוכבים כי מה שבארנו בשרשים הכוללים שהקדמנו לבאור התורה ומזה המקום למדנו שכל זה הזמן אפשר שיקרא יום אלא שהיום יאמר בעצמות וראשונה על זמן עמידת השמש על הארץ:

17 והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה. ר"ל כי בלילה היו לנו משמר לשמר מהאויבים והיום היו עושים מלאכת החומה:

18 איש שלחו המים. ר"ל שלחו הפשט בגדיו והרצון בזה שהפשט בגדי איש ואיש ממנו הוא אל המים אם לעבור המים או לנקות הבגדים מהזיעה. או ירצה בזה שאפילו בעברנו המים יהיה כל איש ממנו עם שלחו ר"ל עם חרבו: