רד"ק על צפניה ב׳:ד׳

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

מקור צפניה ב׳:ד׳
1 כִּ֤י עַזָּה֙ עֲזוּבָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לִשְׁמָמָ֑ה אַשְׁדּ֗וֹד בַּֽצׇּהֳרַ֙יִם֙ יְגָ֣רְשׁ֔וּהָ וְעֶקְר֖וֹן תֵּעָקֵֽר׃ ס
פירוש רד"ק על צפניה ב׳:ד׳
1 כי עזה עזובה תהיה. עזה עזובה דרך צחות לשון נופל על הלשון ואעפ"י שאינו דומה בכל האותיות:
2 בצהרים. זכר צהרים לפי שהקטב ישוד בצהרים ואשדוד לשון שד והרי הוא כאלו הוא לשון נופל על הלשון:
3 יגרשוה. יגרשו האויבים עדת אשדוד ממקומה פתאום כמו הקטב שישוד בצהרים:
4 ועקרון תעקר. לשון נופל על לשון דרך צחות ולא זכר גת כי ביד מלכי יהודה היתה: