רד"ק על צפניה ב׳:ט״ו

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על צפניה ב׳:י״ד רד"ק על צפניה ג׳:א׳ »

1 זֹ֞֠את הָעִ֤יר הָעַלִּיזָה֙ הַיּוֹשֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָבָ֔הּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י ע֑וֹד אֵ֣יךְ הָיְתָ֣ה לְשַׁמָּ֗ה מַרְבֵּץ֙ לַֽחַיָּ֔ה כֹּ֚ל עוֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשְׁרֹ֖ק יָנִ֥יעַ יָדֽוֹ׃ פ

פירוש רד"ק על צפניה ב׳:ט״ו

1 זאת העיר. היא נינוה:

2 אני ואפסי עוד. אפס זולתי עוד וכן ת"י ולית בר מיני עוד:

« רד"ק על צפניה ב׳:י״ד רד"ק על צפניה ג׳:א׳ »