רד"ק על זכריה ג׳:ז׳

מהדורה: פירושי הרד״ק - נביאים וכתובים

« רד"ק על זכריה ג׳:ו׳ רד"ק על זכריה ג׳:ח׳ »

7 כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם־בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

פירוש רד"ק על זכריה ג׳:ז׳

7 כה אמר, תדין את ביתי. לפי שהיה כהן גדול ועל פיו יעשו שאר הכהנים:

8 ונתתי. אתן לך והוי"ו כוי"ו ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו:

9 מהלכים בין העומדים האלה. הם המלאכים שהם עומדים וקיימים לעולם ר"ל תלך ביניהם וזה רמז לנשמתו בהפרדו מהגוף וי"ת ובאחיות מיתיא וגו':

« רד"ק על זכריה ג׳:ו׳ רד"ק על זכריה ג׳:ח׳ »