רד"ק על תהילים צ״ז

1 ישמחו איים רבים הרבה באלה המזמורים בזה הענין לחזק לבות בני אדם הנואשים מן הגאולה בגלות:

2 איים. גבולי העמים:

3 ענן וערפל. להחשיך ולהקדיר על הרשעים ואז יכירו: כי צדק ומשפט מכון כסאו. כי עתה יאמרו כי אין משפט מפני טובת הרשעים והצלחתם:

4 וטעם ותלהט סביב. שלא יהיה מקום לצאת מן האש:

5 האירו. כלומר שיהיו משפטיו נראים לכל כמו שאמר אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו לפיכך:

6 ראתה ותחל הארץ. או יהיה האירו ברקיו כמשמעו על האש שימטיר עליהם ויהיו הברקים גדולים ותמידין עד שיפחדו כל העמים:

7 הארץ. ר"ל יושבי הארץ:

8 כדונג. הוא השעוה:

9 והרים. הוא משל על מלכי הרשעים:

10 הגידו. השמים בהמטירם אבני חלגביש ואש גפרית על הרשעים יגידו צדק האל כי זהו צדקו וכבודו בעשותו משפט ברשעים עד כלותם:

11 יבשו. ואז יבושו כל עובדי פסל שהיו מתהללים ומשתבחים באלילים והיו אומרים כי הצלחתם היתה על ידי האלילים שהיו עובדים ועתה כשישפטם האל יתברך יראו וידעו כי אין ממש בהם ואין היכולת בלתי לה לבדו:

12 והפסל והאל והאלילים, הם צורות שעושים על תכונת צבא השמים ועובדים אותם:

13 השתחוו לו כל אלהים. הם צבא השמים שהם נעבדים הם יודו וישתחוו לה' כי עשה משפט בעובדיהם:

14 והשתחוו. אינו צווי אלא עבר במקום עתיד: או פירושו כל אלהים. כל עובדי אלהים אחרים:

15 ועובדי. שזכר עומד במקום שנים:

16 שמעה. קול הברקים והרעמים ותשמח ושאר העם יחילו לקול וישראל ישמעו וישמחו כי ידעו כי אבני הברד והאש יורדים למשפט הרשעים:

17 וזכר ציון. כי הוא ראש ממלכת ישראל ועוד כי שם סמוך יהיה משפט הרשעים בעמק יהושפט לפיכך זכר גם כן בנות יהודה שהם ערי יהודה:

18 כי. אז יכירו כי אתה עליון מאד עד לאין קצבה נעלית על כל אלהים והם צבא השמים שהיו נעבדים עד עתה:

19 אהבי. מעתה כל אוהב ה' ישנא כל איש רע ולא יהיה שום ספק בלבו שאין ה' רואה מעשה הרשעים כי יראה כי האל יתברך לבדו שומר נפשות חסידיו שהצילם מיד הרשעים והוציאם מגלות בבל ומדי ופרס:

20 אור זרוע לצדיק. בעולם הזה הוא זרוע לצדיקים:

21 ולישרי לב שמחה. האור והשמחה ויקצרוהו לעתיד בימות המשיח ואז תשמחו בו באמת כי ראו משפטיו הישרים:

22 וזכר קדשו. הוא שמו: