רד"ק על תהילים ו׳

1 למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד: כבר פרשנו טעם נגינות ושמינית ושאר מיני הנגון במזמור בקראי ענני. ויש מפרשים תרגום במקומו שמינית כנור שהיו לו שמונה יתרים, ועל זה הנגון נאמר זה המזמור. והדרש בבלי מנחות מג ב: על המילה שנתנה בשמינית; וזהו רחוק. והמזמור הזה אפשר שאמרו דוד על חליו, ואפשר גם כן שנאמר על לשון כל אדם המדוכא בחליים. כי הרבה מזמורים שהם תפלה ובקשה חברם דוד להיותם מזומנים לכל מתפלל; וכן דעתי בזה המזמור. ויש אומרים אבן עזרא במקומו: כי נאמר על הגלות, כי ישראל בגלות כמו חולים ומדוכאים.

2 יהוה אל באפך תוכיחני אם תוכיחני בעוני, אל באפך, רצונו לומר: לאט, כדי שאוכל לסבול, כמו שאמר ירמיהו הנביא ירמיהו י כד: יסרני יי' אך במשפט וגומר

3 ואל בחמתך תיסרני: כפל ענין במלות שונות כמנהג הלשון.

4 חנני יהוה כי אמלל אני אמלל תאר; וא על פי שהוא פתו"ח. וכמוהו: לב הול הטהו ישעיהו מד כ. והוא ענין תלישה וכריתה; כמו: ורבת בנים אמללה שמואל א ב ה, היהודים האמללים נחמיה ג לד; אמללה ילדת השבעה ירמיהו טו ט, והדומים להם.

5 רפאני יהוה כי נבהלו עצמי: רצונו לומר הגוף. ואמר: עצמי שהם יסוד הגוף. או אומר כן על כאב האברים.

6 ונפשי נבהלה מאד עצמי נבהלו ונפשי נבהלה מאד לפחדי ולדאגתי שאמות מזה החלי.

7 וְאַתָּ כתיב בלא ה"א וקרי בה"א; ואחד הוא, כי נמצא בלא ה"א. וכן ואם ככה את עשה לי במדבר יא טו.

8 יהוה עד מתי: תדכאני בחליים ולא תרפאני.

9 שובה הטעם מלרע. והם חמשה מלרע וזה אחד מהם.

10 יהוה חלצה נפשי ופרושו: שוב מחרון אפך עלי, ושוב חלצה נפשי שלא אמות מזה החלי.

11 הושיעני למען חסדך: לא בצדקתי כי ידעתי כי אני חיה.

12 כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך: אם אמות לא אזכרך במות ולא אודה לך; ואם תרפאני אודה לך לעיני כל. כמו שאמר חזקיהו ישעיהו לח יח: כי לא שאול תודך מות יהללך וגומר; ואמר דוד תהלים קיח יז: לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה. כי הגוף אחר צאת הנשמה כאבן דומם, והוא יורד השאול; אבל הנשמה תעלה ותודה ותשבח לעד בלא הפסק. אבל יתאוה הצדיק לחיות לעשות רצון האל בעודנו חי להרבות שכר הנשמה לעולם הבא.

13 יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה: כי אני נאנח ודואג על חליי ובוכה עד שאשחה מטתי בכל לילה. כי בלילה יכבד החלי ויאנח האדם ויבכה על חליו. או יבכה בלילה מפני שבני הבית ישנים ואין רואה אותו. והנה הוא יגע מהאנחה ומהבכי. ומה שאמר: אשחה ואמסה הוא על דרך גוזמא והפלה. ופרוש אשחה מן כאשר יפרש השחה לשחות ישעיהו כה יא, או מתרגום וירחץ בראשית מג לא: ואסחי. ופרוש אמסה מן המסיו את לב העם יהושע יד ח; ותמס כעש חמודו תהלים לט יב. ואלה הם מנחי הלמ"ד מבנין ההפעיל. ויש מפעלי הכפל מזה הענין רבים, כמו: המסו את לבבנו דברים א כה; וימס לבב העם יהושע ז ה.

14 עששה מגזרת עש יאכלם ישעיהו נ ט כאלו אמר רקבה.

15 מכעס עיני והטעם שאני בוכה מן הכעס שאני כועס על אויבי השמחים לחליי. ופרוש

16 עתקה מן וצור יעתק ממקומו איוב יד יח. ועששה ועתקה על דרך הפלגה וגוזמא. ופרוש בכל צוררי: בעבור כל צוררי. ויש מפרשים תרגום ורשי במקומו: עתקה נתישנה כמו שתרגום ישן ויקרא כה כב: עתיק.

17 סורו ממני כל פעלי און כי שמע יהוה קול בכיי: בחיותו מחליו אמר זה, או בחליו; ומדבר על העתיד ברוח הקדש. וכל אדם חולה המתפלל בזה המזמור יוכל לומר זה, כי בטוח הוא כי האל ישמע תפלתו אם יתפלל בלב נשבר ונדכה.

18 שמע יהוה תחנתי יהוה תפלתי יקח: יקח כמו לקח. וטעם יקח בזאת העת ובכל עת בבוא תפלתי אליו יקבלנה ברצון.

19 יבשו ויבהלו מאד כל איבי בהרפאי יבשו ויבהלו כל איבי שהיו מקוים מיתתי.

20 ישבו יבשו רגע: כשיראו שלא עלתה מחשבתם ישבו אלי להיות בשלום עמי ובאותו רגע תהיה להם בושת ממני.